Kaf HaChaim on Yoreh Deah 28:72 כף החיים על יורה דעה כ״ח:ע״ב

עב) מי שנתן עפר תיחוח למטה כדינו ע"ג קרקע ושהה מלכסותו עד שנבלע הדם דרך העפר תיחוח אם רישומו ניכר חייב לכסות ואם אין רישומו ניכר פטור מלכסות דהא נתכסה מאליו ע"י עפר התיחוח והו"ל כמו כסהו הרוח. קומץ או' ח' מנ"י בלק"י או' ח' ולמדנו מזה דלפעמים האדם שוחט ומנטף דם ע"ג עפר התיחוח וכמו ב' טיפות הראשונות הם נתכסים מאליהם בעפר התיחוח ואין רישומם ניכר ואח"כ יבא שאר הדם עליו ויהיה מרבית דם נראה דאין לכסות זה הדם בברכה דהא כיון שנתכסו ב' טיפות הראשונות נפטר מן הכסוי דלא בעינן שיכסה כל הדם אלא קצת מהדם כמ"ש לקמן סעי' ט"ו ובד"מ או' ו' דאם יש טיפה א' בגומא של עפר מכסה מה שבגומא ודיו יעו"ש וכ"כ השמ"ח או' י"ט דאפי' משהו די והגם דבעי השמ"ח שם שיהיה מדם הנפש מי יאמר דאין זה דם הנפש וע"כ ודאי דיש לכסות שאר הדם בלא ברכה דסב"ל וצריך ליזהר בזה. ועוד לפעמים ימצא דאחר שיכסה הדם בעפר תיחוח יחזור העפר תיחוח של הכסוי ויבלע בדם אחר שהייה מועטת ויחזור הדם ויהיה רישומו ניכר ובודאי דצריך לחזור ולכסותו בלא ברכה דזה לא מקרי כסהו ונתגלה דמעיקרא לא כסהו כראוי ולכן יש ליזהר בעת הכסוי לראות ולהשגיח שלא יהא הדם ניכר מלמעלה דרך עפר התיחוח ויש להזהיר לשו"ב על זה. זב"צ או' נ"ז. ועיין לקמן או' ץ'.