Kaf HaChaim on Yoreh Deah 35:186 כף החיים על יורה דעה ל״ה:קפ״ו

קפו) שם. אבל העוף אין לו חיתוך אונות וכו' ודוקא חתוך אונות אינו פוסל בעוף אבל ניקבה הריאה או דאית קוץ מבחוץ כנגד הריאה חיישינן לנקיבת הריאה וטרפה כדלקמן סי' נ"ג. שו"ג או' ט"ל. זב"צ שם.

דיני תר"ל לסימן ל"ה

א) שורש ומקור דין תר"ל הוא ממ"ש בש"ע סי' ל"ז סעי' ב' דסרכה תלויה יוצאת מן הבועה טרפה. וממ"ש מור"ם ג"כ שם בהגה להטריף בועה בגבשושית יעו"ש וכ"כ הט"ז שס סק"ג דמזה למדו הבודקים להטריף בכל מקום שיש ב' לקותות. וכ"כ המש"ז שם בהקדמת תר"ל ד"ה ודע. וכ"כ הקומץ סי' ט"ל בהקדמת כללי תר"ל. וכן מצינו במס' קידושין דף ע"ט ע"א ובמס' נדה דף ב' ע"ב דאסרי בתר"ל יעו"ש.

ב) כל מלתא דמצינו פלוגתא בש"ס או בפו' אף דלא ק"ל כן מ"מ ריעותא מקרי כיון דיש מטריפין ובהצטרף אליה עוד ריעותא הוי תר"ל. מש"ז שם. בי"צ סי' ט"ל חלק י"ב בפתיחה לתר"ל כלל א' קומץ כלל ט"ל בכללי תר"ל או' ד' אי"צ סי' ך' כלל א' זולת כשהמטריף הוא יחיד דאז דלא נחשב לריעותא כלל. קומץ שם.

ג) תר"ל לא הוי אלא בעומדין זו ע"ג זו. ואם הם סמוכים זו אצל זו עד שאין הפרש כלל ביניהם מצטרפי ג"כ להיות תר"ל אבל אם יש הפרש אין מצטרפין וזה ההפרש צריך שיהיה בשר הריאה שם בריא. ביא"ב בסי' זה בפתיחה לתר"ל או' ב' בי"צ שם כלל ב' אי"צ שם כלל ב' קומץ שם או' ג' מזבח העולה סי' מ"ב או' ג' כר"ש בסי' זה בדיני תר"ל או' ב'.

ד) תר"ל לא הוי אלא דוקא אם כל אחד משם אחד כמו בועא וסרכא וכדומה אבל אם שניהם משם אחד כגון ב' בועות סמוכות ממים זכים במקום שנהגו להקל בהם מצד סמיכי או ב' מראות כשרות הסמוכות זו לזו לא הוי תר"ל. מש"ז שם. ביא"ב שם או' ד' בי"צ שם כלל ג' אי"צ שם כלל ד' מזבח העולה שם או' ה' כר"ש שם או' ג' ועיין לקמן סי' ל"ז סעי' ג' ובהגה שניא.

ה) תר"ל לא הוי אלא היכא שמעידין עדות מכוונת או שיש כאן נקב או שסופו להתקלקל הא אם אין עדותן מכוונת לא הוי תר"ל. מש"ז שם. ביא"ב שם או' ה' בי"צ שם כלל ד' קומץ שם או' ב' אי"צ שם כלל ג' מזבח העולה שם או' ד' כר"ש שם או' ד'.

ו) ספק תר"ל כשר ודוקא ספיקא דפלוגתא או ספק אחר אבל אם נסתפק לו בדבר אחד אי מקרי ריעותא הוי ספק חסרון ידיעה דאם הוא אינו יודע להכריע יכריע מי שדעתו שלימה ולא מקרי ספק. ביא"ב שם או' ו' בי"צ שם כלל ה' מזבח העולה שם או' ח' כר"ש שם או' ה'.

ז) צריך שתדע כי כל שינוי שנמצא בריאה תתחלק לד' דברים יש שנקראים ריעותא גמורה או ריעותא גדולה כגון סרכא שלא כסדרה או יתרת מקמא וכדומה. ויש שנקראים ריעותא סתם כגון סרכא תלויה או גבשושית מגבה כט"ד וכדומה. ויש שנקראים ריעותא כל דהו כגון צמקה במקצת או טינרי או מורסא וכדומה. ויש שאפי' ריעותא כ"ד לא הוי כגון סרכא תלויה או ממקום למקום העוברת ע"י נפיחה וכדומה. ודיניהם כך הוא. ריעותא גדולה אפי' עם ריעותא כ"ד נמי מצטרף להיות תר"ל וטרפה. וסתם ריעותא מצטרף עם סתם ריעותא לתר"ל אבל אינו מצטרף עם ריעותא כל דהו וכ"כ שני רעותות כ"ד שאינם מצטרפין לתר"ל. ומה שאינו אפי' ריעותא כ"ד אינו מצטרף אפי' בהדי ריעותא גדולה. ביא"ב שם או' יו"ד. בי"צ שם כלל ו' קומץ שם או' ו' מזבח העולה שם או ב' כר"ש שם או' ו' אי"צ סי' כ"א בזב"ת או' מ"ד.

ח) בועא על יתרת בדרי דאונא הוי תר"ל וטרפה. שמ"ח סי' ל"ז או' ה' מש"ז סי' ל"ז בדיני תר"ל או' ו' אמנם הלב"ש בסי' ל"ה או' צ"ב חלק על דברי השמ"ח הנז' וכתב דלא הוי תר"ל וכשרה כי אין יתרת בדרי דאונא ריעותא כלל. והב"ד זב"צ בסי' זה בדניי תר"ל או' א' וכתב דכן מנהגם להכשיר כס' הלב"ש. אבל הקומץ שם או' ה' כתב כדברי השמ"ח דהוי תר"ל וכ"כ האי"צ סי' כ"א או' ג' וע"כ יש להחמיר אם לא בהפ"מ ושעת הדחק או במקום שכבר נהגי כהלב"ש.

ט) אמנם יתרת מקמא שיש עליה בועא או סרכא תלויה או שאר ריעותות הוי תר"ל וטרפה כמ"ש השמ"ח שם. וכ"כ הלב"ש שם או' קי"א. עצ"ל סי' ט"ל בדיני תר"ל או' ע"א. ביא"ב בדיני תר"ל שם או' ד' בי"צ שם או' ב' קומץ שם אי"צ שם.

י) ודוקא אם היא כמדת פרק אמצעי של גודל אחר הנפיחה אבל פחות מזה אף אם היא כצפורן אגודל יש להכשיר. לב"ש שם. ביא"ב שם בדיני תר"ל או' ה' בי"צ שם בדיני תר"ל או' ג' קומץ שם בדיני תר"ל או' ס"ה. מזבח העולה סי' מ"ג או' ח' זב"צ שם או' ג' ועיין לעיל או' נ"ט.

יא) יתרת מקמא שיש עליה טינר לא הוי תר"ל וכשר. לב"ש שם או' ק"ט. עצ"ל שם או' פ"א. בי"צ שם או' ב' זב"צ או' ד' אבל ביא"ב שם או' ד' כתב דגם בטינרי ע"ג יתרת מקמא אין להכשיר כי אם בדאיכא עור צד היתר כל דהו. וכ"כ הקומץ שם או' ה' דיתרת מקמא שהיא כפרק אמצעי של אגודל מיקרי ריעותא גדולה להצטרף אף עם ריעותא קטנה כמו טינרי ומורסא והדומה להן אבל פחות מזה אינו מצטרף לשום ריעותא. וע"כ כיון דאיכא פלוגתא בזה אין להכשיר כ"א בהפ"מ ושעת הדחק.

יב) אם יש יתרת בדרי דאוני ויוצא ממנה יתרת מקמא לא הוי תר"ל וכשרה. לב"ש שם או' קי"ג. ביא"ב שם או' ו' בי"צ שם או' ג' זב"צ או' ה'.

יג) היכא שיש בימין ג' אונות ובשמאל ד' אונות וא' מאונות השמאלים צמקה כולה או רובה טרפה. לב"ש שם או' קי"ד. עצ"ל שם או' פ"ב. ביא"ב שם או' ז' בי"צ שם או' ד'.

יד) אמנם כשיש יתרת בדרי ויש בא' מהם שינוי לגריעותא עד שניכר שזו היא היתרת כגון מצד קטנותה או מצד שאין לה סנפון ואותה היתרת צמקה בהא יש להכשיר. לב"ש שם או' קט"ז. עצ"ל שם. ביא"ב שם. בי"צ שם. זב"צ או' ז'.

טו) ואי איכא ג' בימין וד' בשמאל וצמקה א' משמאל טרפה כמ"ש לעיל או' פ"ו.

טז) יתרת מקמא שצמק מקצתו ולא רובו לדידן שמכשירין יתרת מקמא כשר גם בזה ומכ"ש ביארת בדרי שצמק מקצתו שאין בו שום צד איסור. אכן ביתמ"ק שצמקה כולה או רובה טרפה. והגם דביתרת בדרי דאוני כה"ג היכא שיש עוד צד היתר המיקל לא הפסיד בהא אין להקל כלל. לב"ש שם או' קי"ז ואו' קי"ח. עצ"ל שם או' פ"ג. ביא"ב שם או' ח' בי"צ שם או' ה' זב"צ או' ט' ואו' יו"ד.

טוב) מיהו אם היתמ"ק אין לה סמפון או שהיא קטנה מאד וצמקה כולה או רובה יש להקל בהפ"מ עכ"פ. לב"ש שם או' קי"ט. עצ"ל שם. ביא"ב שם. זב"צ או' י"א.

חי) צמקה הורדא רובא ונשאר בשורש שלה כט"ד קיים כשר בהפ"מ ומ"מ ריעותא גדולה מקרי ואם תצטרף לה אפי' ריעותא כ"ד הוי תר"ל וטרפה. ביא"ב שם. בי"צ שם.

יט) חסר אונא והוכשרה ע"י סדק כמ"ש בש"ע סעי' ח' ויש בועא או שאר ריעותא במקום הסדק לא מקרי תר"ל. לב"ש שם או' ק"ך. עצ"ל שם או' פ"ד. ביא"ב שם או' ט' בי"צ שם או' ו' זב"צ או' י"ב.

ך) מיהו אם יש יתמ"ק שם בזו שהוכשרה ע"י סדק צ"ע. לב"ש שם. ביא"ב שם. והבי"צ שם כתב דיש להטריף. והיינו אם יש ביתמ"ק כפרק אמצעי של אגודל. ביא"ב שם.

כא) יתרת מגבה פחות מט"ד מקרי ריעותא ואם יש עליו שום ריעותא טוי תר"ל. לב"ש שם או' קכ"א. עצ"ל שם או' ע"ב. בי"צ שם או' ז' זב"צ או' י"ד. וכ"כ לעיל סיף או' קל"ח.

כב) ודוקא אם הרעותא היא עליה ממש אבל אם הריעותא סמוכה לה לא מקרי תר"ל וכשר. עצ"ל שם או' ע"ה. קומץ בדיני תר"ל או' ס"ב. זב"צ או' ט"ו.

כג) יתרת מקמא ברגל חמור יש להכשיר בהפ"מ ואם יש עליה עוד ריעותא הוי תר"ל וטרפה כמ"ש לעיל או' ע"ה.

כד) גבשושית מגבא כט"ד הוי רעיתא ופחות מזה לא הוי רעותא. מש"ז שם בדיני תר"ל או' ב' לב"ש שם או' קכ"ו. עצ"ל שם או' ק' ביא"ב שם סוף או' יו"ד. בי"צ שם. קומץ שם או' ל"א. זב"צ או' י"ז. ומקמא אפי' יותר מט"ד לא הוי רעותא. לב"ש שם. עצ"ל שם. ביא"ב שם. בי"צ שה. קומץ שם. ועיין לעיל סעי' ה' בהגה מהו גבשושית וית' עוד לקמן סי' ל"ז סעי' ב' בהגה בדיני גבשושית יעו"ש.

כה) פיצול מגבא לא מקרי רעותא ואפי' אם הפיצול קצר מהגומא שאנו מכשירין בהפ"מ אינו מצטרף !לתר"ל. לב"ש שם או' קכ"ז. אבל ביא"ב שם או' י"ג. כתב ע"ז צ"ע. וכ"כ בי"צ שם או' ט' וכ"כ הקומץ או' קכ"ב דאם הפיצול כשיעור ט"ד אף כצפורן של אגודל אחר נפיחה סתם רעותא מקרי להצטרף עם גילו להיות תר"ל אפי' בהפ"מ ועי"ש בעשרון או' א' וע"כ יש להחמיר אבל אם הפיצול שוה לבשר הריאה לא הוי רעותא כמ"ש הבי"צ שם.

כו) פיצול מקמא פחות מט"ד שאנו מכשירין בהפ"מ מקרי רעותא ומצטרף. לב"ש שם או' קכ"ח. ביא"ב שם או' י"ד. בי"צ שם. קומץ שם או' קכ"ג. זב"צ שם או' י"ט.

כז) ואם הפיצול ארוך או קצר מהגומא זה גופא הו"ל תר"ל. רק כשנראה שהיא יתרת ולא פיצול יש מקום להקל בהפ"מ. קומץ שם. ועיין לעיל או' ק"ך ואו' קכ"א.

כח) שני ורדות במקומות ואופנים שנת' לעיל דכשר אי איכא בועא או שאר ריעותא בחדא מינייהו או בתרווייהו אסור וכ"ש אם יוצא מא' מהם סירכא הצריכה מיעוך טרפה. לב"ש שם או' ק"ל. עצ"ל שם או' פ"ו. ביא"ב שם או' ט"ז. בי"צ שם או' יו"ד. קומץ שם או' מ"ז. זב"צ או' כ"א.

כט) אכן ב' ורדות בשורש א' ואפי' אם א' מהם הפוכה באופן שמכשירין כגון שהקטנה הפוכה כ"ז לא מקרי רעותא כלל ואם עומד רעותא אפי' על הפוכה כשר. מש"ז שם בדיני תר"ל או' י"א. לב"ש שם או' קל"א. עצ"ל שם או' פ"ו. ביא"ב שם או' ט"ז. בי"צ שם. ואפי' בלי הפ"מ. לב"ש שם. עצ"ל שם. ביא"ב שם.

ל) ואם הרעותא הוא על החריץ או סמוך לו ממש יש להחמיר שכיון שהורדא הפוכה ואין החריץ במקומה ה"ז כרעותא על חריץ וקמט במקום שאין ראוי להיות והוי תר"ל. פת"ב בדיני תר"ל או' נ"ח. ביא"ב שם. מיהו הקומץ שם או' מ"ו ובעשרון שם או' ג' כתב דמסתימת המש"ז והלב"ש משמע דגם בזה יש להכשיר ואפי' בלי הפ"מ וע"כ כתב דבהפ"מ יש להקל יעו"ש.

לא) וכן ברעותא דכיס כגון חסר כיס או יתיר כיס בכל אופנים שהכשרנו לעיל אינו מצטרף להדדי שום ריעותא אף באין הפ"מ. לב"ש שם. עצ"ל שם או' פ"ז. פת"ב שם או' נ"ט. ביא"ב שם או' י"ז. בי"צ שם בביאור או' א' שבאו' יו"ד. קומץ שם או' מ"ז. זב"צ או' כ"ג. ואפי' נמצא נקב בכיס היתר אין בו משום תר"ל. פת"ב שם. ביא"ב שם. בי"צ שם.

לב) אם חסר מקצת הורדא ונמצא החתיכה החסירה בימין או בשמאל שהיא כשרה אם יש עליה איזה ריעותא דינו כדין רעותא על יתמ"ק ( דהוי תר"ל כמ"ש לעיל או' ט') ודוקא אם היא כפרק אמצעי של אגודל. לב"ש שם או' קל"ו. עצ"ל שם או' ץ' ביא"ב שם או' י"ט. בי"צ שם או' י"א. קומץ שם או' נ"א. זב"צ שם או' כ"ד.

לג) אם חסרה הורדא לגמרי או שלא היה בה כשיעור ט"ד אם נמצא שם רעותא אינו מצטרף לתר"ל דלנוהגין כדברי הש"ע סעי' ב' בורדא כל חסר וחליף ויתיר לא הוי רעותא להצטרף. זב"צ או' כ"ה. וישמע חכם ויוסף לקח.