Kaf HaChaim on Yoreh Deah 37:240 כף החיים על יורה דעה ל״ז:ר״מ

רמ) שם הגה. ועיין לקמן סוף סי' מ"ו. בהגה ובדברינו לשם בס"ד.

דיני תר"ל לסי' ל"ז

א) כלל זה בדין בועא. ממוגלא הוי רעותא. בועא ממ"ז במקום שמכשירין סמיכי בהפ"מ הוי רעותא כל דהוא. טינרי הוי רעותא כ"ד. וכן מורסא ומליאה רוח הוי רעותא כ"ד. בי"צ בדין תר"ל מסי' ל"ז קודם או' א'.

ב) יש שנקראים ריעותא גמורה. ויש שנקראים רעותא סתם. ויש שנקראים רעותא כ"ד. ויש שאפי' רעותא כ"ד לא הוי. ודיניהם כך הוא כי רעותא גמורה אפי' בהצטרפה עם רעותא כ"ד טרפה. וסתם רעותא אינה מצטרפת להטריף אלא עם רעותא ולא בהדי רעותא כ"ד ומכ"ש ב' רעותות כ"ד אין מטריפין. ומה שאינו אפי' רעותא כ"ד אינו מטריף אפי' בהדי רעותא גמורה. לב"ש בדיני תר"ל לסי' ל"ז או' קכ"ח.

ג) סרכא תלויה היוצאת מן הבועא טרפה משום דהוי תר"ל אבל היוצאה מן הטינרי כשרה כמ"ש לעיל או' כ"ו ועי"ש מאו' כ"ח ואילך כמה חילוקי דינים יעו"ש.

ד) תרי טינרי דסמיכי או תרי מורסי דסמיכי אינם נחשבים רק רעותא כ"ד כמו טינרי או מורסא יחידית. לב"ש שם או' קמ"ד. בי"צ שם או' י"ג. זב"צ בדיני תר"ל לסי' זה או' י"ג. אבל בפת"ב בדיני תר"ל שבסוף סי' ט"ל או' ס"ו כתב שני טינרי דסמיכי זל"ז וסרכא תלויה יוצאת מא' מהם או אפי' רק סמוכה לא' מהם יש להטריף. ביא"ב בדיני תר"ל לסי' זה או' י"ט.

ה) בועא ומורסא דסמיכי אין דינה רק כבועא יחידית ואם הוא מ"ז לא הוי רעותא בהפ"מ ובמלאה רוח אף באין הפ"מ. מיהו בועא הנחשבת רעותא וסמוכא למורסא אזי אם יש עוד רעותא אצל המורסא הוי תר"ל ואין מקום המורסא נחשב הפסק אבל אם בין הבועא והמורסא יש הפרש בל שהוא לא הוי תר"ל. לב"ש שם או' קמ"ה. ביא"ב שם. בי"צ שם ובביאור שם או' י"ג.

ו) בועא על חריץ וקמט הוי תר"ל וטרפה וכן אם היא על חריץ אונא עליונה דימין או חריץ הורדא טרפה כמ"ש לעיל בסי' זה או' ק"י ועי"ש מאו' קי"א ואילך עד או' קט"ז כמה חילוקים בזה יעו"ש.

ז) ב' בועות זו כנגד זו בין ב' אונות וסרכא יוצאת מזל"ז הו"ל תר"ל וטרפה. לעיל או' קי"ט.

ח) בועא נגד טינרי הו"ל תר"ל וטרפה אבל טינרי נגד טינרי או נגד מורסא או נגד גבשושית כשרה. לעיל או' ק"ך ואו' קכ"א.

ט) בועא נגד טינרי אפי' מלאה מ"ז או רוח טרפה. לעיל או' קכ"ג.

י) בועא בשפולי כל שיש חו"מ דינה כדין בועא יחידית. לב"ש או' קנ"ב. ביא"ב שם או' כ"ז. בי"צ שם או' י"ח. זב"צ בדיני תר"ל לסי' זה או' י"ח.

יא) טינרי מעל"ע דקיימי במקום סמפונות הוי רעותא ואי איכא סרכא תלויה עלייהו הו"ל תר"ל ואסור. עצ"ל בדיני תר"ל או' קכ"ח. בי"צ שם. ביא"ב בלב"ת לסי' ל"ז או' כ"ט. קומץ בדיני תר"ל או' נ"ט שבאו' ט' זב"צ שם או' י"ט וכתב ודלא כלב"ש או' קנ"ב שהכשיר.

יב) וכן מורסא מעל"ע במקום סמפונות מקרי רעותא ואי איכא סרכא תלויה עליה הו"ל תר"ל וטרפה. בי"צ שם. קומץ שם או' ע"ז שבאו' מ' והלב"ש שם מכשיר ויש לסמוך עליו בהפ"מ. זב"צ שם או' ך'.

יג) אבל טינרי או מורסא בשפולי לא הוי רעותא. בי"צ שם. זב"צ שם או' כ"א.

יד) דלדולים המצויים בשפולי הריאה לא מקרי רעותא. ואפשר דהוי רעותא כ"ד והכל לפי הבקיאים. עצ"ל בדין תר"ל או' ק"ע.

טו) ודרך כלל דע שבכל מילתא שאין אנו מכשירין אלא בהפ"מ הו"ל רעותא ומצטרף לתר"ל. לב"ש שם או' קנ"ג. ביא"ב שם בתר"ל או' ג' שבאו' כ"ח.