Kaf HaChaim on Yoreh Deah 46:3 כף החיים על יורה דעה מ״ו:ג׳

ג) שם. ניקבו הדקין טרפה. נקב שנמצא בדקין סמוך לקיבה והולך בשיפוע ומתחיל מצד חללו והולך ושופע בעביו כלפי מטה ויוצא לחוץ והשיפוע כמו אצבע ונראה מעניינו שנברא כן בשעת יצירת הבהמה ואומרים קצת אנשים שכן דרכן של רוב בהמות טרפה ואין חוששין לאותם האנשים שאמרו שכן דרכן של רוב בהמות שאין בדבריהם ממש. ב"י בשם תשו' הרשב"א סי' שפ"ג. לבוש. כנה"ג בהגה"ט או' ב' פר"ח סוף או' ט' לה"פ או' י"ב. בל"י או' י"א. שה"מ סוף או' יו"ד. זב"ת או' א' זב"ש או' י"ב. ענ"ה שם או' י"ג. תו"ז שם או' ב' מיהו בתשו' נוב"י מה"ת חיו"ד סי' כ"א כתב שבמקום אחד בדקו כמה בהמות ונמצא נקב בבני מעיים סמוך ליציאתו מן הקיבה והוא הולך בשיפוע והטבחים אמרו שרוב הבהמות כך הם והוא בא מסמפוני הכבד ואין לומר שהוא מקרה שהמקרה לא יתמיד ולא יכיר מקורו וצורתו וכיון שהנקב הזה על צורה א' בשיפוע ובמקום א' סמוך לקיבה ובכמה בהמות פשיטא שהוא הוורד ההולך מבני מעיים לכבד והרופאים אומרים שפעולתו הוא שתהא הכבד זורקת מרה דרך הוורד הזה לבני מעיים ומשם לקיבה לעכל המזון ואף שהרשב"א הטריף ולא האמין לטבחים שבימיו עדיין לא נודע טובו של וורד זה וכו' ולפיכך טבעו של נקב זה הנעשה בתחלת היצירה מעיילנא אית לה לתוך הבני מעיים להכניס שם טיפת מרה אבל מפקנא לית לה ואין טבעו להוציא הריעי חוצה לתוך החלל ולכן כשיש לתלות שניתק הורד הזה בשעת נטילת הכבד כשר אבל אם ודאי ניתק מחיים יש לאסור. ופשוט שאין שום חיוב לחפש ולבדוק אחר נקב זה כלל יעו"ש. והב"ד היא"פ בסי' זה. זב"צ או' ג' ועיין לקמן סי' מ"ז או' י"ח.