Kaf HaChaim on Yoreh Deah 46:76 כף החיים על יורה דעה מ״ו:ע״ו

עו) ואותן בועות הנמצאים בבהמות בדקין או במעי העבים א"צ בדיקה כלל שאינן בכלל בועות אלא הם כמו שומין וכשנפתחין יוצא מהן כמו צואת אוזן ואין בהם לחות כלל ולפעמים הם שחורות ואינן גבוהות מבשר המעי ודברי הט"ז והש"ך ורש"ל להצריך בדיקה היינו בבועות שיש בהן לחות אבל אותם הנמצאים אצלנו אינם בכלל וכ"ש אם נשארו באותו מעי עדיין לפנינו כמה בועות שלא נעקרו ויכולין לבדקן דסגי ע"י בדיקתן שיהא בדיקה זו ראיה על אותן שאינן לפנינו ואפי' לכתחלה אם רוצה להחמיר ולבדוק א"צ אלא לבדוק ג' מנייהו ואם נמצא תחתיהן בשר שלם ויפה סגי הוכחת בדיקה ז' על כולן. שי"ת הר הכרמל סי' ח' ומשמע מדבריו דגם באותן בועות שיש בהן לחות סגי בבדיקת קצתן יעו"ש. מיהו עיין בתשו' חת"ס חי"ד סי' מ"ט שנשאל על ענין זה בדבר בועות רבות הנמצאים בדקין דבהמה אי סגי בבדיקת ג' בועות מהן להכשיר בלי בדיקת השאר ות"ח א' הורה להקל והוא ז"ל כתב שדברי תימה הם כיון שיש מכה לפנינו שיש לחוש שע"י רתיחת הליחה שבבועה נשרף הבשר שתחתיו ונעשה כבשר שהרופא גורדו מה יעידו ג' על השאר אולי זה המקום לא נשרף וזה המקום נשרף ובסוף כתב יען כי ידוע דב' בדיקות הם הרמ"א כתב לבדוק שלא נסתמו הדקין והאו"ה והאו"ח מיירי מבדיקת הבשר שתחתיו שלא נימוק מחמת הליחה. והנה בבדיקת הבשר ודאי דאינו מועיל עד שיבדוק הכל אך בבדיקת הרמ"א שלא נסתם המעיים בזה יש מקום להוראת ת"ח הנ"ל כי כמדומה דזה מין מורסא אחר הסותם מעבורת המעיים בפנים ואם נבדקים ג' שלא סתמו במקומן הרי מעיד שאין אלו מהבועות שסותמין תו א"צ לבדוק תחת האחרים ומ"מ אעפ"י שיש מקום לומר כן צריך ראיה מאין וע"כ אין לנהוג כן. וכתב עוד וכ"ז אנו צריכין בנאבד אבל בהאביד בידים והשליך בלא בדיקה בפשיעתו פשיטא דיש לאסור ומכ"ש אם הראה הבועות לאחד שאינו בקי בהוראה אפי' הוא למדן מפולפל אך לא שימש חכמים בעניני הוראה ובדיקה דזה גרע טפי. וע"כ יפה הורה שאסר הבשר וגם תערובת חד בחד והקיל בכלים אחר ששהו מעל"ע יעו"ש. פ"ת או' ז' וכתב זב"צ סוף או' ס' דאם יש בועות גמורים והם גדולים אז עבדינן כס' חת"ס שצריך לבדוק כולם אכן אם הם בועות קטנים כמו קרטין אז א"צ לבדוק כולם אלא ג' מהם דוקא והכל לפי ראות עיני המורה עכ"ל.