Kaf HaChaim on Yoreh Deah 50:4 כף החיים על יורה דעה נ׳:ד׳

ד) שם בהגה. ולא אמרינן נשחטה הותרה אלא בדבר שנוכל לומר שנעשה הרעותא לאחר שחיטה דלא יצאתה מחזקתה מחיים. הנה בדבר זה איכא פלוגתא דרבינו יונה וסיעתיה ס"ל כדברי מור"ם בהגה דלא אזלינן בתר חזקת היתר אי איכא רעותא מחיים ומהר"ם מלובלין בתשו' סי' ס"ו חולק על דברי הרב בהגה וכתב דאדרבא התו' שם דחו חילוק זה ומסקנת התו' דאפי' היכא דנעשה הרעותא מחיים יש להעמיד הבהמה בחזקת היתר יעו"ש. והב"ד הש"ך סק"ג ועי"ש בש"ך מה שהאריך בזה ומסיק דיש להחמיר כדברי מור"ם בהגה יעו"ש. וכן האריך בזה הפר"ח סי' כ"ט או' א' והתב"ש סי' כ"ט או' א' וסיים שם התב"ש וז"ל ולכן אין לשום מורה להקל בשום ספק בעולם כ"א המפורש בפו' דאין שוקל לשקול במאזני צדק אם הספיקות שקולים גם איזה נקרא רעותא ברורה ואיזה לא ובקל יכולים לטעוח באלה ואין להורות בזה כ"א לצורך גדול ובעיון היטב עם החברים המקשיבים וע"פ שיטת המחמירים דדאו' הוא עכ"ל והב"ד הבי"צ בסי' זה בעמ"ז או' י"ד וכתב דבדינים אלו מאחר שגדולי הפו' מחולקים ויש יסוד גדול בזה להקל ולהחמיר לכן אין להקל בפשיטות כ"א ע"י מורה הוראה גדול וצ"ע רב עכ"ל וכ"כ זב"צ סוף או' ג' ודאי שאין לנו להורות בזה מדעתנו אלא דוקא הכתוב בדברי הפו'.