Kaf HaChaim on Yoreh Deah 51:32 כף החיים על יורה דעה נ״א:ל״ב

לב) בהמות הלקויות במעיהם שנראה בהם בהרות אדומות ומתות קצתם מצד שאוכלים עשב הנקרא כל"ך המבי"ט שם ובח"ב סי' קצ"ד כתב להכשיר אבל מרן ז"ל בשו"ת אבקת רוכל סי' רי"ג כתב להטריף. וכתב שהעיד אליו א' מהשוחטים המובהקים שלקות זה כשממשמשים בו הוא מתמסמס ונמצא המעיים נקוב. וגם כתב שם בראות הקצבים שיש מי שמתיר האכילו מהבהמות הנז' ויד ה' היתה בעם וחלו כמה וכמה מהאוכלים מבהמות ההם מהחולי ההוא בעצמו שהיה לבהמות הנז' כי היה להם שלשול דם ומתו עשרה נפשות והנשארים הגיעו לנקודת המות וכראות המבי"ט כי כן חזר והודה לדבריו והסכימו לאסור. וגם הרדב"ז כתב באותה תשו' אחרי דברי מרן ז"ל וז"ל איכא בהאי מילתא איסורא וסכנתא ויש לחוש אפי' לספק ספיקא ולפיכך אני אומר שכל טבח שמאכיל בהמה כזה לישראל הוא שותפו של עמלק ושלוחו של סמאל עכ"ל. וגם חתם ע"ז שם מהר"ר ישראל בן מאיר ז"ל. והב"ד הברכ"י בשיו"ב או' א' יא"פ בסי' זה. וכ"כ התב"ש או' ה' דיש להטריף ואין להקל כ"א כשהרושם אינו כ"א מצד פנים ולא מעל"ע ודוקא בהפ"מ. וכ"כ השפ"ד או' ה' מחב"ר או' י"ח. זב"ש או' י"א ענ"ה שם או' ט' תו"ז סי' מ"ה או' ח"י. יא"פ שם. זב"צ או' כ"ט ואו' ל'.