Meiri on Bava Batra 104a מאירי על בבא בתרא ק״ד א

זה שביארנו במשנה כשהמותר מגיע יתר מרובע לסאה ואינו מגיע לתשעת קבין שהוא מחזיר לו שהבחירה ביד המוכר במה שמחזיר לו אם רצה מקבל כל המותר בקרקע ואם רצה כופין את הלוקח ליתן לו מעות פירושו בשלא נשתנה ערך הקרקע אבל אם נשתנה ערך הקרקע הן שהוקר הן שהוזל אם רצה קרקע נוטלו שהבחירה בידו אם לקרקע אם למעות אבל אם רצה מעות על כל פנים כופין אותו ליטלם בשער הזול שאם הוזלה אומר לו הב ליה כזילא דהשתא או טול קרקע ואם הוקרה אומרין לו הב ליה כשער שלקח או טול קרקע וגדולי המפרשים פירשו בזו דברים שאינן נראין:

כבר ביארנו בבית כור אני מוכר לך שכל שפיחת או הותיר רובע לסאה נמחל ויתר מכן מחזיר עם כל הרובעין במעות ואם הגיעה החזרה לתשעת קבין הואיל ומקום חשוב הוא מחזירו בקרקע על כרחו של מוכר אל תחשוב שאם מכר לו בקעה גדולה של שני בתי כורים והגיע המותר לתשעת קבין שיהא זקוק להחזיר לו שלעולם כל שאין המותר מגיע ליתר מרובע לסאה אפילו הגיע לכמה קבין נמחלו והם שבעה ומחצה לכור אבל אם יש שם יתר על שיעור זה אם מגיע לתשעת קבין איזה שיעור שיהא בקרקע שהוא לוקח מחזיר לו בקרקע ואם לאו מחזירו במעות על הדרך שביארנו נמצאת למד שזה שאמרו ואם שייר בשדה תשעת קבין פירושו במכר בית כור וזה שאמר ובגנה חצי קב פירושו במכירת בית סאה שעל כרחך כל שאין היתר או הפחות מגיע ליתר מרובע לסאה נמחל אפילו הגיע לכמה וגדולי המחברים כתבו שמועה זו בדרכים אחרים ונמשכו בה אחר גאוני ספרד שפירשוה בפירושיהם על אותם הדרכים ואין הדברים נראין: