Meiri on Bava Batra 34b מאירי על בבא בתרא ל״ד ב

שנים שהיו חולקים ביניהם על איזה דבר המטלטל כגון ספינה וכיוצא בה זה אומר שלי הוא וזה אומר שלי הוא ואין אחד מהם מוחזק בה שנדון את חברו כמוציא מידו שתהא עליו הראיה אלא שהוא ברשות הרבים וכיוצא בה אין בית דין נזקקין לדין זה ולכיוצא בו מכח הדין אלא או יתפשרו ביניהם או תהא מונחת לפניהם וכל דאלים גבר אמר אחד מהם לבית דין שיתפשוה ותעמד בידם עד שילך ויביא עדים אין בית דין נזקקים לתפסה ואם נמלכו שניהם להעמידה ביד בית דין או שמכל... תפשוה על פי האחד אע"פ שלא כדין עשו ובא אח"כ אחד מהם אחר שלא מצא עדים להוציאה ולהניחה כבתחלה לאיזה שיתגבר מכיון שבאה ליד בית דין מ"מ אין יוצאה מידם עד שיתברר של מי היא וכן אפילו נמלכו שניהם להוציאה מידם הילכך תהא מונחת בידם עד שיתפשרו ביניהם לחלוקה או לדרך אחרת או שיודו זה לזה או שיביא אחד מהם ראיה או עד שיבא אליהו ולמדת לפי דרכך שכל ששנים חולקין בענין אחד זה אומר שלי וזה אומר שלי זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי ואי אפשר להתברר ואין אחד מהם מוחזק בו וכן שאין הדבר ביד בית דין או ביד שום אדם אין נזקקין לה אלא כל דאלים גבר ואחר שיתגבר ויטלנה נדון את חברו במוציאה מידו:

שני שטרות היוצאים על שדה אחד לשני בני אדם הן במכר הן במתנה וזמנן ביום אחד ואי אפשר לברר על איזה מהם קנו מידו תחלה ואם אין שם קנין אי אפשר לברר זה שהגיע שטרו לידו תחלה שכל שיש שם קנין כל שקדם בקנין זכה וישאלו העדים ואם אין שם קנין אלא קנה שדי בשטר זה אין קדימת הכתיבה מועלת כלום אפילו נתברר במקום שאין כותבין שעות כמו שהתבאר בכתבות ומ"מ מי שהגיע השטר לידו תחלה זכה וכך שלא נתברר אחת מאלו הרי הדבר מסור לדין שודא דדייני ומי שדעתם נוטה להעמיד את השדה בידו יעמידו ומ"מ לענין בעלי חוב שהוציאו על הלוה שטרות שזמנן ביום אחד כל שקדם מהם וגבה אף בקרקע גבה ואם באו כלם לגבות כאחד ואין בנכסים בכדי שיעור כלם חולקים על הדרכים שיתבארו במסכת כתבות פרק מי שהיה נשאוי ולא נאמר דין שני שטרות היוצאין ביום אחד אלא בשטרות היוצאין על שדה אחד של פלני הן במכר הן במתנה ולמה אמרו בה שודא דדייני ובענין ספינה שהזכרנו בסמוך דנו בה דין כל דאלים גבר מפני שהספינה אפשר שיתברר הדבר ויוציאוה מיד המתגבר אבל שני שטרות אין הדבר מצוי להתברר מכיון שלא נתברר עכשו שכבר מתו העדים ושמא תאמר מי לא עסקינן שהלכו העדים למדינת הים ויבאו ויעידו למי קנו תחלה יראה שאין זה דבר המצוי ודרך כלל דין שני שטרות נאמר שמתו העדים ואי אפשר להתברר ואפילו יארע כמה שאתה אומר מ"מ לא פלוג רבנן: