Meiri on Bava Kamma 107a מאירי על בבא קמא ק״ז א

מעתה אין לפרש אין אדם מעיז במלוה הואיל ועשה לו חסד הא בפקדון הואיל ואין כאן חסד מעיז ולהשביעו בכל פקדון אף בכפירת הכל וכמו שפרשו גדולי הצרפתים אלא כמו שפירשנו שכל שהלה טוענו טענת בריא אין לו מצח לכפור בכל ודברי רבה במה שאמר מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע פירושו מה נשתנה מכופר בכל והלא אין שנוי טענה ביניהם הן בכפירת גוף הלואה הן בכפירת פרעתי ואדרבא היה לנו לומר במקצת שהודה שמשיב אבדה הוא ותירץ שכופר בכל דין הוא שיפטר שאין אדם מעיז פניו לכפור בכל אלא ודאי כדבריו הוא והודאת מקצת אינו משיב אבדה אלא שאינו מוצא עצמו לכפור בכל ובכלם רצה לכפור אלא שלא מצא עצמו ושמא תאמר נאמינהו במקצת שכפר אחר שאינו מעיז ונאמר שאין אדם מעיז במקצתו ככלו והשיב שאדם מוצא עצמו לכפור במקצת דרך השמטה ובכלם הוא רוצה אלא שמתירא ואין בידו ומתוך כך הטילה תורה שבועה עליו:

ויש שפי' ובכוליה בעי דלודי כלומר שמא תאמר אחר שהיה בדעתו לכפור וכופר הוא במקצת לפי דעתך היאך אתם מאמינו בשבועה והלא יש לנו לומר מתוך שחשוד על הממון חשוד הוא על השבועה ואינו כן שאין אומרין מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא כמו שיתבאר בראשון של מציעא אלא עיקר הדברים כמו שפרשנו ובמסכת כתובות פרשנוה בפנים אחרים אלא שהורענו את כחם כמו שבארנו שם בפירושנו: