Meiri on Bava Kamma 80b מאירי על בבא קמא פ׳ ב

תלמיד חכם שהוא גדול מחברו או בימים או במעלה והטיח דברים כלפי חכם אחר שאינו גדול כמהו ונתחרט על זה ורצה להנהיג את עצמו לנהוג כבוד לאותו חכם שקפחו בדברים להכניסו לפניו או לכל כיוצא בזה רשאי האחר לקבל כבוד זה ואין בכאן משום יוהרא מעשה היה ברב שקלל את שמואל שהיה בר מחלקתו וקטן הימנו כמו שהתבאר במסכת שבת בפרק שמנה שרצים ומאותה שעה קבל עליו להכניס את שמואל לפניו בכל מקום והיה שמואל מקבל את הכבוד ממנו מ"מ אם היה שם אחר לא יהא מקבל ממנו כבוד זה ואע"פ שאותו שחרפו גדול מזה האחר כיון שאותו האחר גדול ממנו מעשה היה ברב ושמואל ורב אסי שהיו נכנסין לבית שהיה שם מילת הבן ויש אומרין פדיון הבן והיה שמואל קטן מכלם ורב גדול מכלם ורב לא היה נכנס קודם לשמואל כמו שבארנו ושמואל אע"פ שהיה מקבל כבוד זה מרב לא רצה לקבלו מרב אסי אע"פ שהיה רב גדול מרב אסי ורב אסי לא היה נכנס קודם רב והסכימו שיפרד שמואל מהם ויכנס רב ואחריו רב אסי ואחר שיכנסו יבא שמואל ויכנס יחידי או בחבורה אחרת:

יש לו לדיין לחדש גזרות לפי מה שרואה אחר שנתברר לו הענין מעשה היה בחתול שקטע ידו של תינוק ויצא רב וחקר על אותו המין ונתברר לו שטבעו בכך ודרש על אותו המין שמותר להרגו ואסור לקיימו ואין בו משום גזל ואף בעורו אין בו משום אבדה וכן כל כיוצא בזה:

כבר בארנו במסכת תענית על קצת חליים שנמשכה מהם מיתה שמתענין עליהם ומתריעין אף בשבת כגון אסכרה בזמן שיש בה מיתה כמו שהתבאר שם הרי שירד שחין בעולם וחכוך גדול וכיוצא באלו עד שהיו מתים בזה החולי הרי זה צרת הצבור ומתענין ומתריעין אף בשבת ודוקא בחכוך הלח שהוא כעין שחין הפורח אבעבועות ודבר זה בשפשט ברוב צבור ומ"מ חכוך יבש צועקים עליו ואין מתריעין וכן על שאר פורענות כגון זבוב וצרעה ויתוש ושלוח נחש ועקרב וענין התרועה וצעקה כבר בארנוה במסכת תענית:

אע"פ שמשפטי האדם מצד תולדתו ומערכת מזלו מבא גדול בעניניו ובהצלחתו ובמקריו עד שדלת הנועלת לא במהרה היא נפתחת מ"מ אין בזה עכוב מכל וכל אלא הדבר מסור לתפלה ולמעשים ולעולם שערי תפלה או מעשים טובים לא ננעלו אלא מגינין בעדו ומשנין עליו סדרי בראשית שלו וזה דבר ראוי ומוכרח באמונה ובגדרי הדת וכבר בארנו הענין יפה בחבור התשובה:

מצוה על כל אדם מישראל לקבוע דירתו בארץ ישראל ולישבה כפי כחו לקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו על יד גוי אף בשבת משום ישוב ארץ ישראל הקלו בשבות:

הלוקח עיר בארץ ישראל כופין אותו לעשות לה דרך מארבע רוחותיה כדי להפליג בישובה שיהו יכולין בכל עיירות שבה לחזר ולבא שם מכל צד:

עשרה תנאים התנה יהושע עם יושבי הארץ בשעה שחלק להם את הארץ: