Meiri on Bava Kamma 82 מאירי על בבא קמא פ״ב

לענין בכורים אמרה תורה בכורי אדמתך עד שיהו כל הגדולין שבאדמתך ומ"מ כל שהאילן כלו באדמתו ואע"פ שהוא סמוך למצר חברו או נוטה לשדה חברו מביא וקורא ואע"פ שהיה חייב להרחיק שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ:

עשר תקנות תקן עזרא לישראל הראשונה שיהו קורין בשבת במנחה בספר תורה מפני יושבי קרנות שהשבת אחר אכילה ושינה זמן ישיבת קרנות הוא לפחותים ולהמון מצד שאין מלאכה בשבת ותקן שבאותה שעה יתקבצו כלם וישמעו דבר תורה:

השנית שיהו קורין בשני ובחמישי בתורה ואע"פ שכבר נתקן דבר זה מימות משה רבינו כמו שדרשו ז"ל וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים אין מים אלא תורה כיון שהלכו שלשה ימים נלאו עמדו נביאים שביניהם ותקנו להם שיהיו קורין בשבת ובשני ובחמישי שלא יעמדו שלשה ימים בלא תורה מ"מ הם תקנו קריאת התורה אלא שדי היה להם בקורא אחד שלשה פסוקים או בשלשה קורין לשלשה פסוקים פסוק לכל אחד ואחד ועזרא תקן שלשה קורין כנגד כהנים לויים וישראל ועשרה פסוקים כנגד עשרה בטלנין:

השלישית הוא שיהו דנין בשני ובחמישי ר"ל שיהו בתי דינין קבועים בשני ובחמישי ופרשו במסכת כתובות שקודם עזרא היו בתי דינין קבועים בכל יום והוא תקן שלא יהו קבועים בכל יום שלא יתבטלו ממלאכתן כל ימות השבוע אלא מתוך שמתקבצים בשני ובחמישי לשמוע דברי תורה יהו מוצאים לשם בתי דינין קבועים ויצאו מבית הכנסת לבית דין:

הרביעית הוא שיהו מכבסין בחמישי בשבת לכבוד שבת ולא ימתינו עד ערב שבת מפני שיניחו ערב שבת כלו לצרכי הכנת שבת:

החמישית הוא שיהו אוכלים שום בערב שבת כלומר שלא יהא להם כל השבוע מחשבה והשתדלות בענין עונה אלא בערב שבת כדי שיהו שאר הלילות פונים מכל עסקיהם ועוסקים בתורה והוא שאמרו אשר פריו יתן בעתו זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת והיא הנקראת עונה של תלמידי חכמים יש מפרשים ערב שבת לענין זה ארבעה לילות ליל רביעי וליל חמשי וליל ששי וליל שבת שכל שמתחלת ליל רביעי ואילך נקרא ערב שבת וממוצאי שבת ואילך שהוא ליל יום ראשון וליל שני וליל שלישי נקרא מוצאי שבת ופרשו הטעם שהמשמש מטתו בשלשה לילות של מוצאי שבת אפשר לפי חשבון זמנה שתלד בשבת ויבא לידי חלול שבת שכל היולדת לתשעה אינה יולדת עד שימלאו ימיה ואין תשעה חדשים מלאים אלא לרע"א אם נקלט הזרע בראשון או לרע"ב אם נקלט הזרע בשני או לרע"ג אם נקלט בשלישי וכל שלא קלטה בשלשה ימים אינה קולטת עוד שכבר נפסד ובטל כחו ותשעה חדשים שלמים אתה מוצא בהם ד' ימים על שבועות ונמצא שהיא יולדת ביום שהוא רביעי אחר קליטת הזרע מעתה אם שמש במוצאי שבת שמא לא תקלוט עד יום שלישי ויבא זמן הלידה ביום השבת אם שמש בליל שני שמא תקלוט ביום שני לביאה שהוא יום שלישי ואם שמש בליל שלישי שמא תקלוט בו ביום ונמצא שאפשר בכלם להיות זמן הלידה נגמר בשבת ולשאר הלילות אין כאן זמן לידה בשבת כמו שיצא לך מן החשבון ודברים אלו דברים תפלים הם ועיקר הדברים כמו שכתבנו שאין עיקר הכונה באלו אלא לתורה:

הששית שתהא אשה משכמת ואופה באיזה יום שתאפה בכדי שבזמן שיבאו העניים לפתח לא יהיו נדחין מצד שאין הפת אפויה והרי זה פרוס בולי ובוטי תקנה לעניים שלא יצטרכו לטרוח ולחזור ותקנה לבעלי בתים שלא יחשדו:

השביעית שתהא אשה חוגרת בסינר בשעה שעושה מלאכתה שאם לא כן שמא תחוס על בגדיה ותחשוף שוליה והדבר מגונה:

השמינית שתהא אשה חופפת במסרק את ראשה קודם טבילה שמן התורה דייה שתעיין אם נקשרו שערות זו בזו ותתירם או אם נדבק בהם דבר החוצץ אבל הוא תקן חפיפה במסרק וענינה יתבאר במקומו בע"ה:

התשיעית שיהו רוכלים והם המביאים קשוטי נשים רשאים לחזר בעיירות ולא יוכלו בני העיירות לעכב כדי שיזדמן להם מה שצריך להם ולא יתגנו על בעליהן:

העשירית שתקן טבילה לבעלי קריין ר"ל שלא יעסקו בתורה עד שיטבלו שמן התורה אין טומאת קרי אלא לתרומה וקדשים ובא הוא ותקנה אף לדברי תורה וכבר נתבטלה תקנה זו כמו שבארנו עניניה במסכת ברכות:

עשרה דברים נאמרו בירושלים הראשונה אין הבית חלוט בה ר"ל שכל המוכר בית בתוך עיר המוקפת חומה אם לא גאלה לשנים עשר חדש נחלט ביד הלוקח אבל ירושלם אע"פ שהיא מערי חומה אין הבית חלוט בה לעולם:

השנית במה שכבר ידעת בחלל שנמצא באדמה שמודדין העיר הקרובה ומביאין משם עגלה ועורפין אותה כמו שהתבאר במקומו אין ירושלם בכלל מדידה זו ואין מודדין לה מפני שאין מביאה עגלה ערופה אלא אם נמצא קרוב לירושלם מניחין אותה ומודדין לשאר עיירות:

השלישית שאינה נעשית עיר הנדחת:

הרביעית שאינה מיטמאה בנגעים:

החמישית שאין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות משום חשש טומאת אהל וכן מחשש שלא יזוקו שם עולי רגלים:

הששית שאין עושין בה אשפות מפני שגדלין בהם שרצים וכל שהשרצים מצויין לשם טומאה מצוייה לשם:

השביעית שאין עושין שם כבשונות מפני שעשנם מרובה והוא משחיר כותלי החומה וכן שלא יתערב עם עשן המערכה:

השמינית שאין עושין בה גנות ופרדסים מפני שהעלים נושרין ונעשין זבל וכן בעליהם תולשין עשבים הרעים ומניחין אותם ונעשים זבל ובא לידי סרחון:

התשיעית שאין מגדלין תרנגולים בתוכה מפני שמצויין לנקר באשפות ומביאים כעדשה מן השרץ אצל הקדשים כמו שבארנו למעלה:

העשירית שאין מלינין בה את המת אלא או קוברין אותו או מוציאין אותו בבית שחוצה לה:

אע"פ שאין מגדלים גנות ופרדסים בירושלם גנת ורדים היה שם מימות נביאים הראשונים שלא עקרוה ופרשו בה חכמי הצרפתים מפני שהיא היתה צריכה לקטרת ופרשו ענינה בענין כיפת הירדן האמור בפטום הקטרת ואין הדברים נראין כמו שיתבאר במקומו:

באבות של ר' נתן שנינו שאין מעבירין עצמות המת בירושלם ואין נותנין בה מקום לגר תושב ואין מקיימין בה בית הקברות חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה שהיה שם מימות נביאים הראשונים ויש מי שאמר שם שאין דין בן סורר ומורה בירושלם וכן שאין ממזר נכנס לירושלם: