Meiri on Bava Metzia 114 מאירי על בבא מציעא קי״ד

האומר הרי עלי מנה לבדק הבית הואיל ופירש הדבר אינו נדון בהשג יד אלא נוטלין כל מה שיש לו ואין מסדרין לו כלל והנשאר ישאר עליו חוב ולכשיעשיר גובין הימנו:

חייבי ערכין ודמים להקדש ממשכנין אותם ואין צריכין להחזיר את המשכון לא של יום ביום ולא של לילה בלילה:

המעריך אבר אחד אם הוא מאברים שאין הנשמה תלויה בהם לא אמר כלום ואם הוא מאותם שהנשמה תלויה בהם נותן ערך כלן מעתה אמר ערך ידי עלי לא אמר כלום ערך ראשי עלי או ערך לבי עלי נותן ערך כלו ומ"מ אם אמר דמי ידי עלי שמין אותו כמה שוה ביד וכמה שוה בלא יד ונותן אותו הפחת ונותן להקדש בדק הבית שכל חייבי הערכים והדמים הולכין לבדק הבית ואם אמר דמי ראשי או לבי נותן דמי כלו וכן במקדיש אבר לבדק הבית ובמקדיש אבר בהמה למזבח דינין אחרים יתבארו במקומם בע"ה:

המקדיש מנה לבדק הבית והפרישו ונגנב או אבד חייב באחריותן שהרי אמר הרי עלי עני שאמר ערכי עלי וקודם שהעריכו כהן העשיר נותן ערך העשיר ואינו יכול לטעון שעני היה ודעתו היה להשג יד אלא נותן כשער של עכשו הואיל ועדין לא נערך על פי כהן:

יש מן התורמין שתרמו אין תרומתן תרומה כגון חרש שוטה וקטן ויש שאין תורמין לכתחלה אלא שאם תרמו תרומתן תרומה ובכלל זה הערום מפני שאין יכול לברך שנאמר לא יראה בך ערות דבר וכן בכלל זה שכור וסומא ומדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר כמו שיתבאר במקומו:

מתי גוים אין להם טומאת אהל ומעתה קברי גוים אין מטמאין אחר שאין להם טומאת אהל עד שיגע בעצמה של טומאה או שישאוה כמו שיתבאר במקומו:

זה שביארנו שהממשכן מצוה עליו להחזיר משכונו הצריך לו ביום ובלילה דוקא בעני אבל עשיר אפילו היו דברים אלו צריכים לו אינו בכלל זה כך אמרה תורה אם איש עני הוא לא תשכב וכי הוא עשיר שכב והרי כל שמשתמש במשכון והמשכון נפחת כלל בתשמישו רבית הוא אלא אם עני הוא לא תשכב ועבוטו אצלך הא עשיר שכב ועבוטו אצלך ואפילו היתה צריכה לו:

זה שביארנו שהממשכן חייב להחזיר דוקא שמשכנו שלא בשעת הלואתו אבל משכנו בשעת הלואתו אינו חייב להחזיר לו וכל שחייב להחזיר ולא החזיר עובר משום לא תבא אל ביתו ומשום השב תשיב לו את העבוט ומשום לא תשכב בעבוטו: