Meiri on Chullin 91a:1-3 מאירי על חולין צ״א א:א׳-ג׳

שני גידים יש בגיד הנשה אחד בצד הפנימי של ירך על הכף סמוך לעצם והוא אסור מן התורה ולא כלו אלא שעל הכף בלבד אבל מה שמתארך ומתפשט מלמעלה ולמטה אינו מן התורה והגיד האחר הוא בצד חיצון סמוך לבשר הרואה את החוץ והוא אסור מדבריהם ובקרבן הפסח אינו אוכלו ומ"מ הואיל ומן התורה מותר הרי הן בכלל שריפה ושאר דברים שבסוגיא זו מפורשים בפרק בהמה המקשה:

תלמידי חכמים מתוך שאין פושטין ידיהם בגזל ושאין מטכסיס שלהם לבקש טרפם בדברים שאינם מהוגנים ראוי להם לצמצם בממונם ולהיות את שלהם חביב בעיניהם אמרו רבותי' ויותר יעקב לבדו על עסקי בדו ועל מה אם לכלים חשובים כבר נאמר ויעבר את אשר לו הא לא נשאר אלא על עסקי פכים קטנים:

תלמיד חכם אין ראוי לו לצאת יחידי בלילה ולא משום חשד בלבד אלא שהקנאה מצויה לבריות עליו וההיזק מחזר ורודף אחריו דרשו ז"ל ויאבק איש עמו מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה: