Meiri on Horayot 10 מאירי על הוריות י׳

בהרת שהיתה באדם קודם מתן תורה לא טמאה באותו הדור אף לאחר מתן תורה וכן לעולם בגוי שהיתה לו בהרת ונתגייר וכן יראה לענין זיבה הואיל ואין טומאת זיבה בגוי אלא מדברי סופרים שאין מצרפין ראיה ראשונה שבגיותו לראיה שניה שמשנתגייר לדונו בזב מן התורה:

הזב אינו מיטמאה באונס כלומר שכל שאנו משערים שזיבתו באה מחמת סבה טהור שנאמר מזובו ולא מחמת אונס ובשבעה דרכים בודקין את הזב במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה בחולי במראה בהרהור כמו שהתבאר במסכת נזיר ס"ה ב' אבל הנדה מיטמאה אף כשרואה מחמת סבה כמו שיתבאר במקומו:

הבהרת אף היא מיטמאה אף בבאה מחמת סבה כזו שבאה מחמת הכאה או מחמת האור והן הן דיני שחין ומכוה כמו שהתבאר במקומו ומ"מ כל שעל ידי כשפים אינה מטמאה:

נשיא שנצטרע עבר נשיאותו מאליו וחזר לו כהדיוט וכל שחטא אח"כ מביא קרבן הדיוט ואם חטא מקודם מביא קרבנו כנשיא שאחר שעת החטא אנו דנים כמו שביארנו:

כל שאדם מתמנה על הצבור הן מלכות הן שאר מינויים צריך להזהר שלא יתגאה בעצמו ולא יטיל אימה יתרה שלא לשום שמים ויעלה בדעתו תמיד שאינו מלך או נשיא אלא עבד ממונה לראות בעסקי העם להציל העשוק מיד עושקו דרך צחות דרשו רבותינו ז"ל בעוזיהו כשנתנגע שכתוב בו וישב בבית החפשית שענינו שעד עכשו היה עבד ונסתלק לו מאותו עבדות ואף על דרך הפשט יש לפרשו כן שהיה למלכים בית מיוחד לעמוד שם לפעמים דרך טיול כשרוצים לסלק עצמם מעסקי בני אדם שבוע או שבועים או חדש לפי מה שרוצים וכשנתנגע עמד לו לשם ולא השתדל בעניני מלכות כלל ועל שנסתלק מעסקי המלכות קראוה בית החפשית וכן הוא אומר ברחבעם אם היום תהיה עבד לעם הזה ומעשה הוזכר בכאן שמשם אתה למד גם כן דבר זה וזהו נסחו רבן גמליאל ור' יהושע הוו אזלי בספינתא הוה פיתא בהדי רבן גמליאל ובהדי ר' יהושוע הוי פיתא וסלתא שלים פיתא דרבן גמליאל סמך אסולתא דר' יהושע אמר ליה מי הוי ידעת דהוי לן עכובא דסלתא קא מייתית אמר ליה כוכב אחד יוצא אחת לשבעים שנה ומתעה את הספנים אמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו אמר לו כל כך בידך ואתה יורד לספינה אמר לו ועד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה ר' יוחנן בן גודגודא ור' אליעזר בן חסמא שיודעין לשער כל טיפין שבים ואין להם לא פת לאכול ולא בגד ללבוש נתן בדעתו למנותן בראש כשעלה ליבשה שלח להם ולא באו חזר ושלח להם ובאו אמר להם כסבורים אתם שררה אני נותן לכם עד שמתוך ענוה הייתם נמנעים מלבא לא כי אלא עבדות אני נותן לכם שנאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה:

וכן צריך המלך להזהר על חטאיו להתודות עליהם תמיד ולבקש סליחה וכל שהוא בדרך זה אשריו ואשרי דורו דרך צחות אמרו אשר נשיא יחטא אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו אם נשיא שלו כך אי אתה צריך לומר שכן בהדיוט אם על שגגתו כך אי אתה צריך לומר שכך בזדונו:

הצדיקים אין ראוי להם להיותם הומים אחר הממון עד שיתרשלו מדברי תורה בכך ורחוק הוא להשיג תורה וממון כאחד חכמי המליצות כתבו במשליהם רחוק הוא לתפוש שני צביים במרוצה אחת ועתה ראה הפלגת המשל שהצבי לרוב קלותו ילאה הרוצה ללכדו גם באחד וכל שכן בשנים כן התורה והממון כל אחד מהם קשה להשיגו כל שכן שיבקש להשיג שניהם כאחד ומתוך כך אין ראוי לו להשתדל על כך כמו שביארנו בילדותנו בחבור התשובה ומ"מ אם הגיעו רחמי השם עליו עד שהצליח בשניהם אשריו ואשרי חלקו ואם נתקשה עליו ענינו עד שנדחקה לו השעה אשריו גם כן שזהו מרוק עונותיו עד שנעשה סלת נקיה ועלה ואין לו להרהר אחר מדותיו של הקב"ה ומתוך כך דרשו פסוק אחד לשני פנים והוא אשר יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים אשריהם לצדיקים שמגיע להם מעשה רשעים של עולם הבא בעולם הזה ואוי להם לרשעים שמגיע להם מעשה צדיקים של עולם הבא בעולם הזה וכמו שנאמר על זה ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו והקשו על זה אטו צדיקי אי אכלו תרי עלמא מי סאני להו ופרשוהו בדרך אחרת אשרי צדיקים שמגיע להם מעשה רשעים שבעולם הזה בעולם הזה ר"ל שמצליחים אף בממון והכל אמת אלא שהדבר רחוק ועל צד רחוקו הזכירו מעשה בכאן וזה נסחו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אתו לקמיה דרבא אמר להו אוקמיתו מסכתא פלן ומסכתא פלן אמרו ליה אמר להו אעתריתו פורתא אמרו ליה זבנינן קטינא דארעא קרי עליהו אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם מעשה הרשעים בעולם הזה ואפשר לפרש בכאן רשעים על ההומים אחר הממון ומתעסקים בעניני העולם מלשון ולא ימלט רשע את בעליו וכן והוא ישקיט ומי ירשיע וכן בכל אשר יפנה ירשיע:

אע"פ שהמצות אין צריכות כונה ראוי לאדם שלא להתיר את הרצועה בכך ושלא לעשות את המצוה דרך הרגל ודרך פרוק עול אלא דרך חבה ובכונה יתרה וזהו שדרשו כי ישרים דרכי י"י וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם לשני בני אדם שצלו את פסחיהם אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו אכילה גסה ר"ל כאדם שקץ במזונו זה שאכלו לשם מצוה וצדיקים ילכו בם וזה שאכלו אכילה גסה ופושעים יכשלו בם ואע"פ שמ"מ נתקיימה מצותו כמו שהשיבו על דרש זה בגמרא פושע קרית ליה נהי דלא עביד מצוה מן המובחר פסח מיהא קא עביד מ"מ הורו שזה אצלו פחיתות גדולה ומדה נמאסת אצל השם וכבר הארכנו בענין זה בחבור התשובה ועל דרך האמת הוא פושע אצל חובת המצוה ונמצאו שנים במצוה אחת זה זוכה וזה אינו זוכה כיוצא בו בעברה יש עושה אותה לשם עברה ויש עושין אותה לפעמים לשם מצוה והוא שאמרו גדולה עברה לשמה ממצוה שלא לשמה מנא לן מיעל אשת חבר הקיני שנאמר בין רגליה כרע נפל ולא חשו בה להנאת עברה שכל טובתן והנאתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים והוא שאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע וכן אתה מוצא בבנות לוט שאביהן נתכון לעברה והן נתכונו למצוה ודרך צחות דרשו על כונה זו ר"ל בעברה לשם מצוה תמר זנתה וזמרי זנה תמר זנתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים זמרי זנה ונפלו כמה רבבות מישראל:

עמוני ומואבי זכרים שבהם אסורין ואיסורן איסור עולם ומ"מ נקבותיהם מותרות עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית כמו שיתבאר במקומו:

אע"פ שהשפלנו מעלת מצוה שלא לשמה לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואם אי אפשר לו לשמה יעסוק בהם שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה:

לעולם יהא אדם מסלסל עצמו במדות ולא יהא פורק עול בעניניהם אפילו בדברים שאין מצוה או עברה תלויה בהם שכל אדם מסלסל עצמו באיזה מדה מקומו מושכר לו דרך צחות אמרו אין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה וכל שכן כשתבא דבר מצוה לידו שיהא מכלל זריזים מקדימים למצות ולא יתאחר בעשיית מצוה שאין זה אלא דרך מי שאינו עושה המצוה דרך כונה מעולה אלא כמי שעושה אותה דרך פירוק עול ומצוה מלמדה: