Meiri on Kiddushin 57a מאירי על קידושין נ״ז א

עגלה ערופה אסורה בהנאה ומועלין בה שהרי כפרה כתוב בה כקדשים שנאמר כפר לעמך ישראל ולא סוף דבר משנערפה אלא אף בחייה ולא משעת קיחה שהרי אין דמיה קדושים לא קדשת מזבח ולא קדשת בדק הבית אלא היא עצמה לעריפה הא אין איסורה אלא משירד עליה שם ערופה והוא משעת הורדתה לנחל איתן ואילך ושמא תאמר והלא אמרו שאם נמצא ההורג עד שלא נערפה תצא ותרעה בעדר אלמא לא נאסרה משעת הורדתה שאם כן היאך פקע איסורה תדע שבאחרון של כריתות הקשו מזו לזו והעמידוה בתנאים חלוקים ומי ששנה זו לא שנה זו והילכך אין פוסקין אלא אחת מהן ומכל מקום מדרך סברא נראה לדחות אותה סוגיא ולהעמיד את שתיהן לומר שכל שלא נמצא ההורג ירידתה אוסרתה הא נמצא פקע איסורה למפרע וכן נראה דעת גדולי המחברים שפסקו את שתיהן:

צפרי מצורע אסורים בהנאה שכך אמרו נאמר מכשיר ומכפר בפנים מכשיר אשם מצורע שהיה מביא כבש לאשם ולא היה בו לכפרה אלא להכשירו לבא בקהל ולאכול בקדשים וכמו שאמרו מנגעיה איכפר ליה קרבן כי מייתי לשרוייה בקהל מכפר בפנים כל הקדשים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ מכשיר בחוץ צפרי מצורע שמכשירין אותו לבא למחנה מכפר בחוץ עגלה ערופה מה בפנים עשה מכשיר כמכפר כדכתוב כחטאת כאשם אף בחוץ עשה מכשיר כמכפר:

כבר ידעת בטהרת מצורע שצריך להביא שתי צפרים ולשחוט את המעלה שבהן על רביעית מים שבתוך כלי חרש ועושה כסדר האמור בתורה בענין וקובר את השחוטה ומשלח את האחרת והשחוטה אסורה בהנאה ואין צריך לומר באכילה ואם אכל ממנה כזית עבר בלאו שנאמר וזה אשר לא תאכלו לרבות את השחוטה ומכל מקום לא נאסרה אלא משעת שחיטתה ולא משעת קיחה ומתוך כך אין איסור במשתלחת כלל שהרי שחיטה אין בה ליאסר מאותה שעה ומשנשתלחה מותרת היא אף באכילה שלא אמרה תורה שלח לתקלה כמו שיתבאר למטה שחט אחת מהן ונמצאת טריפה יקח זוג לשניה והטרפה לא חל עליה שם קדשה ומותרת בהנאה ואם הוא טעות אחר שאין בו איסור אכילה כגון נמצאת שאינה צפור היא מותרת אף באכילה:

אחר ששחט הצפור היה מביא עץ ארז ואזוב ושני תולעת וכורכן ומקיף עמהם ראשי האגפים וראש הזנב של צפור החיה וטובל הכל בדם שבכלי ובדם שעליהם ומזה שבע פעמים על הדרך שכתוב בענין שחט את הצפור ואין לו עץ ארז או אזוב או שני תולעת שהרי כלם מעכבים זה את זה מכל מקום הואיל ושחטה לשם טהרת מצורע אע"פ שאינה שחיטה ראויה למצותה שחיטה שאינה ראויה שחיטה היא והרי היא אסורה בהנאה: