Meiri on Nazir 2b מאירי על נזיר ב׳ ב

כבר ביארנו בתחלת נדרים שידים מוכיחות אינן ידים בשום מקום וביארנו שם שיש סוגיאות מתבלבלות ובאות כחולקות על זה אלא שכבר יישבנו את כלם כמו שביארנו שם וזו שבכאן תדע שהגירסא המדוייקת לימא קסבר שמואל ידים שאין מוכיחות הויין ידים כלומר שזה האומר אהא ואין נזיר עובר עכשו לפניו אע"פ שכבר עמד היום לפניו מ"מ יד שאינו מוכיח הוא ומתוך כך תירצוה בשעובר לפניו באותה שעה שהוא יד מוכיח ומה שאמרו בה מהו דתימא בעינן פיו ולבו שוין קמ"ל דלא לאו למימרא דלא ניבעי שיהו פיו ולבו שוין לענין נזירות אלא שאין צריך שיהיה מוציא בשפתיו ממש מה שבלבו אלא כיון שגמר בלבו והוציא בשפתיו דברים שענינם יד מוכיח על ענין נזירות דיו:

לעולם יהא אדם זריז לעשות המצות הבאות לידו בהדור סכה נאה לולב נאה ציצית נאה ספר תורה נאה וכריכתו בשיראין נאים שנאמר זה אלי ואנוהו: