Mechilta d'Rabbi Yishmael, Nezikin 11 מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דנזיקין י״א

(שמות כא,לא) "אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,כט) "וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה", אֵין לִי אֶלָּא גְּדוֹלִים, קְטַנִּים מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח". אֵין לִי אֶלָּא בֶּן גָּמוּר אוֹ בַּת גְּמוּרָה, טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח". אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹ וּבִתּוֹ שֶׁלְּאַחֵר, בְּנוֹ וּבִתּוֹ שֶׁלְּעַצְמוֹ מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כא,ט) "כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ." אֵין לִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, גֵּרִים מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ."

(שמות כא,לב) "אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה, כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל." אַף עֶבֶד וְאָמָה הָיוּ בַכְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כא,כט) "וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה". וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאוֹ מִכְּלָלוֹ, לְהָקֵל עָלָיו וּלְהַחְמִיר עָלָיו: לְהָקֵל עָלָיו, שֶׁאִם הָיָה יָפֶה מֵאָה מָנֶה, נוֹתֵן לוֹ שְׁלֹשִׁים סֶלַע; לְהַחְמִיר עָלָיו, שֶׁאִם אֵינוֹ יָפֶה אֶלָּא דֵּינָר זָהָב, נוֹתֵן לוֹ שְׁלֹשִׁים סֶלַע.

"אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר, אוֹ אָמָה". לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

דָּבָר אַחֵר: "אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר, אוֹ אָמָה", בַּכְּנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּעִבְרִי? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו", הֲרֵי בַכְּנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

"כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו", אֶחָד אִישׁ וְאֶחָד אִשָּׁה.

דָּבָר אַחֵר: "וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל", לָמָּה נֶאֱמַר? הָיָה בַכְּלָל וְיָצָא לִדּוֹן בְּחִדּוּשׁ,^*הָיָה בַכְּלָל וְיָצָא לִדּוֹן בְּחִדּוּשׁ: זה אחד מן הכללים שבהם נדרשת התורה, כמו שנאמר בספרא בברייתא דרבי ישמעאל: כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לידון בדבר חדש ואי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש. וְהֶחְזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ.

"וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל", לָמָּה נֶאֱמַר? עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: הוֹאִיל וְהוּא בְמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, וְאַחַר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, וְשׁוֹרוֹ בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, וְשׁוֹר אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, אִם לָמַדְתָּ שֶׁחָלַק בֵּינוֹ לְבֵין אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, נַחְלֹק בֵּין שׁוֹרוֹ לְשׁוֹר אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר "וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל." מַגִּיד הַכָּתוּב, אַף עַל פִּי שֶׁחָלַק בֵּינוֹ לְבֵין אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, לֹא נַחְלֹק בֵּין שׁוֹרוֹ לְשׁוֹר אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ.

(שמות כא,לג) ["וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר, וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר."] "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר". לָמָּה נֶאֱמַר? עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: הוֹאִיל וְהַשּׁוֹר מָמוֹנוֹ, וְהַבּוֹר מָמוֹנוֹ, אִם לָמַדְתָּ עַל שֶׁהוּא חַיָּב עַל יְדֵי שׁוֹרוֹ, לֹא יְהֵי חַיָּב עַל יְדֵי בוֹרוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר". הָא לְפִי שֶׁלֹּא זָכִיתִי מִן הַדִּין, צָרִיךְ הַכָּתוּב לַהֲבִיאוֹ.

דָּבָר אַחֵר: "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר, וְלֹא יְכַסֶּנּוּ, וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר." לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

דָּבָר אַחֵר: "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר", אֵין לִי אֶלָּא פוֹתֵחַ, כּוֹרֶה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר". עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: אִם הַפּוֹתֵחַ חַיָּב, הַכּוֹרֶה לֹא יְהֵי חַיָּב? הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן, עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר "אוֹ כִּי יִכְרֶה", לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין.

דָּבָר אַחֵר: "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר", הִקִּישׁ פּוֹתֵחַ לַכּוֹרֶה וְכוֹרֶה לַפּוֹתֵחַ: מַה פּוֹתֵחַ בִּרְשׁוּת פָּטוּר, אַף כּוֹרֶה בִּרְשׁוּת פָּטוּר; וּמַה כּוֹרֶה כַּשִּׁעוּר, אַף פּוֹתֵחַ כַּשִּׁעוּר.

רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: לֹא הֲרֵי פוֹתֵחַ כַּהֲרֵי כוֹרֶה, וְלֹא כוֹרֶה כַּהֲרֵי פוֹתֵחַ; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁהוּא חַיָּב בְּשָׁמְרוֹ חַיָּב בְּנִזְקוֹ, אַף כָּל שֶׁהוּא חַיָּב בְּשָׁמְרוֹ חַיָּב בְּנִזְקוֹ. אֵין לִי אֶלָּא פוֹתֵחַ וְכוֹרֶה; סִיְּדוֹ וְכִיְּרוֹ^*סִיְּדוֹ וְכִיְּרוֹ: טח אותו בסיד וגלף בטיח צורות בולטות. וְצִיְּרוֹ וְעָשָׂה בוֹ,^*סִיְּדוֹ וְכִיְּרוֹ וְצִיְּרוֹ וְעָשָׂה בוֹ: עשה בו עבודות שונות שאינן פתיחה או כריה. מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְלֹא יְכַסֶּנּוּ", הָא לֹא פְתִיחָה וְלֹא כִרְיָה גָרְמָה, אֶלָּא כִּסּוּי גּוֹרֵם.

"וְלֹא יְכַסֶּנּוּ", לְהָבִיא שׁוֹמֵר חִנָּם.

"וְלֹא יְכַסֶּנּוּ", כָּרָאוּי לוֹ. מִכָּן אָמָרוּ: כִּסָּהוּ כָרָאוּי, פָּטוּר; שֶׁלֹּא כָרָאוּי, חַיָּב. כִּסָּהוּ, וְגִלָּהוּ אַחֵר, הַמְגַלֶּה חַיָּב. הַשּׁוּתָפִין שֶׁכִּסּוּ אֶת הַבּוֹר, אִם גִּלָּהוּ אֶחָד מֵהֶם, הַמְגַלֶּה חַיָּב. נִתְגַּלָּה וְיָדַע בּוֹ אֶחָד, זֶה שֶׁיָּדַע בּוֹ חַיָּב, וְזֶה שֶׁלֹּא יָדַע בּוֹ פָטוּר.

"וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר." "שׁוֹר", וְלֹא שׁוֹר וְכֵלָיו, "חֲמוֹר", וְלֹא חֲמוֹר וְכֵלָיו. שֶׁהָיָה בַדִּין: וּמָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא חַיָּב עַל הַבְּהֵמָה, חַיָּב עַל הַכֵּלִים, וְכָן שֶׁחַיָּב עַל הַבְּהֵמָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵי חַיָּב עַל הַכֵּלִים? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר." "שׁוֹר" וְלֹא כֵלָיו, "חֲמוֹר" וְלֹא כֵלָיו.

"וְנָפַל שָׁמָּה", בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ. מִכָּן אָמָרוּ: נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכִּרְיָה, חַיָּב; לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכִּרְיָה, פָּטוּר. אֲבָל בַּבּוֹר, בֵּין לְפָנָיו וּבֵין לְאַחֲרָיו, חַיָּב.

(שמות כא,לד) ["בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ."] "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם", מִכָּל מָקוֹם.

"כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו". אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף, בְּהֵמָה מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות כא,לו) "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ." מַה לְּהַלָּן בְּהֵמָה, אַף כָּן בְּהֵמָה; מָה כָּן כֶּסֶף, אַף לְהַלָּן כֶּסֶף.

"וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ", לַנִּזָּק. אַתָּה אוֹמֵר לַנִּזָּק, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַמַּזִּיק? אָמַרְתָּ, אִלּוּ כֵּן הָיָה, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"? לַנִּזָּק! אֶלָּא מַגִּיד שֶׁשָּׁמִין דְּמֵי נִבְלָתוֹ, וּמְנַכֶּה לוֹ דְמֵי נִזְקוֹ.