Rashba on Chullin 102a רשב״א על חולין ק״ב א

ולר' יהודה למה לי קרא ליתי אבר מן החי וליחול אאיסור טמאה שכן איסורו נוהג בבני נח ופריק אה"נ וכי איצטריך קרא לר"א איצטריך. קשי' לי ור"א נמי למה לי קרא תיפוק ליה מההיא טעמא נמי, דהא משמע דכולי עלמא מודו באיסור שנוהג בבני נח שחל אשאר איסורין וכדמשמע מדאמרו ליה רבנן לר"י וכי לבני נוח נאסר דאלמא אילו נאסר לבני נח הוו מודו ליה לר"י, ויש לומר דבמתני' לטעמיה דר"י קאמרו ליה, ולדידהו לא סבירא להו.