Rashba on Chullin 118a רשב״א על חולין קי״ח א

הא דאמרינן: תנור וכירים יותץ וגו' לרבות את הידות. איכא דקשיא לי' ומי עדיף יד מגבו של חרס. ותירצו בתוס' דגזרת הכתוב היא, והרמב"ן ז"ל תירץ דהכא ביד חלולה כגון שנטמא מאוירו, וכשנטמא היד נטמא הכלי, אי נמי ביד של עץ או של אבן ומחוברת בו באוירו, וזו היא ששנינו (כלים פ"ה, מ"ב) האבן היוצאת מן התנור טפח. ולא הבנתי תירוצו דמ"מ כיון שאין יד האבן והעץ חלולין היאך הם בעצמן מקבלין טומאה. ותירוץ התוס' נראה ביותר.