Rif Avodah Zarah 1 רי״ף עבודה זרה א׳

לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהן להשאילן ולשאול מהן להלוותן וללוות מהן לפורען וליפרע מהן ר' יהודה אומר נפרעין מהן מפני שמיצר להם אמרו לו אע"פ שמיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן:

(דף ז:) ר' ישמעאל אומר שלשה לפניהם ושלשה לאחריהם אסור וחכ"א לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר:

גמ' (דף ו.) איבעיא להו ג' ימים הן ואידיהן או דלמא הן בלא אידיהן ומסקנא הן בלא אידיהן:

(דף יא:) אמר שמואל ובגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד והא רב יהודה שרא ליה לרב כהנא לזבוני חמרא ולרב גידל לזבוני חיטי בחגא דטייעי שאני חגא דטייעי דלא קביעא:

(דף ו:) איבעיא להו נשא ונתן לפני אידיהן מהו ר' יוחנן אמר אם נשא ונתן אסור ורשב"ל אמר אם נשא ונתן מותר והלכתא כרבי שמעון בן לקיש דתניא כותיה כשאמרו אסור לשאת ולתת עמהן לא אמרו אלא בדבר המתקיים אבל דבר שאין מתקיים מותר ואפילו דבר המתקיים נשא ונתן מותר תני רב זביד בדבי ר' אושעיא דבר שאין מתקיים מוכרין להן אבל אין לוקחים מהן

ולכולי עלמא נשא ונתן ביום אידיהן אסור וכן הלכתא ההוא מינא דשדר ליה דינר קסרינא לר' יהודה נשיאה ביום אידו הוה יתיב ר"ש בן לקיש קמיה אמר היכי איעביד אישקליה אזיל מודי קמי עבודת כוכבים לא אישקליה הויא ליה איבה א"ל רשב"ל טול והשליכו לבור לפניו כל שכן דהויא ליה איבה א"ל כלאחר יד:

גרסינן בפרק השוכר את הפועל רב יהודה משדר ליה קורבנא (דף סה.) לאבדרבן ביום אידם אמר ידענא ביה דלא פלח לעבודת כוכבים א"ל רב יוסף והא תניא אי זה הוא גר תושב כל שקיבל עליו בפני שלשה חברים שלא לעבוד עבודת כוכבים אמר ליה כי תניא ההיא להחיותו והא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן גר תושב שעבר עליו שנים עשר חדש ולא מל הרי הוא כמין שבעובדי כוכבים התם כגון שקיבל עליו למול ולא מל:

(דף ו:) תניא ר' נתן אומר מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח תלמוד לומר ולפני עור לא תתן מכשול ודוקא דהוה קאי בתרי עיברי נהרא דלא מצי איהו שקיל ליה ודיקא נמי דקתני לא יושיט שמע מינה:

לפורען וליפרע מהן: מתניתין דלא כרבי יהושע בן קרחה דתניא רבי יהושע בן קרחה אומר מלוה בשטר אין נפרעין מהם מלוה על פה נפרעים מהם מפני שהוא כמציל מידם אמר רב הונא הלכה כר' יהושע בן קרחה:

ת"ר הנשאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם ויטהר לחכם ואסר