Rif Bava Batra 30 רי״ף בבא בתרא ל׳

ספק ביאה טהור ספק מגע טומאה טמא) ^*אולי צ"ל בב"מ:

גרסינן בפרק שור שנגח את הפרה (דף מט:) אמר רבא משכונו של ישראל ביד הגר ובא ישראל אחר והחזיק בו מוציאין אותו מידו מאי טעמא כיון דמית ליה גר פקע ליה שעבודיה משכונו של גר ביד ישראל ובא ישראל אחר והחזיק בו זה קנה כנגד מעותיו וזה קנה את השאר ואקשינן ואמאי תקנה לו חצרו מדר' יוסי בר חנינא דאמר חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו ואסיקנא והלכתא דליתיה למשכון בחצרו אבל איתיה למשכון בחצרו קניא ליה חצרו ולית ליה למחזיק ולא מידי:

(דף נו:) מתני' היו שנים מעידין אותו שאכלה שלש שנים ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל שנים בראשונה שנים בשניה ושנים בשלישית (דף נו:) משלשין ביניהם שלשה אחים ואחד מצטרף עמהן הרי אלו שלש עדיות והן עדות אחת [להזמה]:

גמ' מתניתין דלא כרבי עקיבא דאי ר"ע הא אמר דבר ולא חצי דבר וכו' הא שמעתא קמקשו בה רבוותא הכי מ"ש גבי שני חזקה דהיא מתקיימת בשלשה כתי עדים ומ"ש גבי שתי שערות שאין מתקיימת בשתי כתי עדים אם שתי כתי עדים לגבי שתי שערות חצי דבר למה לא יהו שלש כתות לגבי שני חזקה חצי דבר והא לא קיימא חזקה עד דאיכא כולהו ולא אשכחו לה פירוקא

והדין הוא פירוקא לא דמיא חזקה לשתי שערות דעדות כל שתא ושתא משני חזקה דבר מעליא הוא דהא מיחייב לאהדורי פירי דתרתי שני אפומייהו כד לא אתיא כת שלישית וכד אתיא כת שלישית ומסהדא דאכלה שנה שלישית הרי מלאו ליה תלת שנין וקיימא ליה חזקה ואי לאו דינא דחזקה הוה מיחייב לאהדורי פירי דתלת שנין אלא כיון דמלאו ליה תלת שנין קיימא לה חזקה וקיימא ארעא בידיה ודידיה הוה קא אכיל והיינו טעמא דמצטרפו לענין חזקה דמגו דהויא עדות לענין פירי הויא עדות לענין חזקה דהא בהא תליא אבל שתי שערות ליכא למימר בהו הכי דכיון דלא מסהיד אלא בחדא חדא שערה ^*צ"ל שנים אומרים אחת בגבה ושנים אומרים אחת בכריסה וכ"ה מסקנת הש"סאחד אומר אחת בגבה ואחד אומר אחת בכריסה ואנן בעינן שתי שערות במקום אחד לא הויא עדותן עדות דחדא שערה חצי דבר הוא ולא מהניא מידי דלא עבדינן בה עובדא וכמאן דליתיה דמיא והויא ליה כג' שנים שאינן רצופות הילכך לא מצטרפי והרי איתברר לך (^*ד"ת מ"זהדבר) דשניאן שני חזקה משתי שערות ואיפריק

קושיין כהוגן אמר רב יהודה אמר שמואל אחד אומר אכלה חטין ואחד אומר אכלה שעורים הרי זו חזקה מתקיף לה ר"נ ^*בגמ' איתא ר"נ סתם (ג"א)בר יצחק אלא מעתה אחד אומר אכלה שנה ראשונה שלישית וחמישית ואחד אומר שנה שניה רביעית וששית הכי נמי דהויא חזקה א"ל הכי השתא מי דמי התם בשתא דמסהיד האי לא מסהיד האי הכא תרוייהו בשתא חדא קא מסהדי אלא מאי איכא בין חיטי לשערי בין חיטי לשערי לאו אדעתא דאינשי:

שלשה אחין ואחד מצטרף עמהן: (דף נז.) ההוא שטרא דהוו חתימי עליה בתרי שכיב חד מינייהו אתא אחוהי דהאיך דקאים וא' מן השוק לאסהודי על חתימת ידיה דאידך סבר רבינא למימר היינו מתניתין שלשה אחין ואחד מצטרף עמהם א"ל רב אשי מי דמי התם לא קא נפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דאחי הכא נפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דאחי והלכתא כרב אשי:

מתני' אלו דברים שאין להן חזקה ואלו דברים שיש להן חזקה היה מעמיד בהמתו בחצר ומעמיד תנור וכירים וריחים ומגדל תרנגולין ונותן זבלו בחצר אינה חזקה אבל עשה מחיצה לבהמתו גבוה עשרה טפחים וכן לתנור וכן לכירים וכן לריחים הכניס תרנגולין לתוך הבית עשה מקום לזבלו עמוק שלשה או גבוה שלשה הרי זו חזקה:

גמ' מ"ש רישא ומ"ש סיפא