Rif Bava Batra 39b רי״ף בבא בתרא ל״ט ב

על מנת שתכתבו לו את השטר חוזר בזה ובזה ורב חייא בר אבין אמר רב הונא שלשה שטרות הן תרי הא דאמרן ואידך אם קדם המוכר וכתב שטר ללוקח כאותה (דף עז:) ששנינו כותבין שטר למוכר אע"פ שאין הלוקח עמו כיון שהחזיק זה בקרקע נקנה שטר בכל מקום שהוא וזו היא ששנינו נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף בשטר ובחזקה:

לא את האנתיקי: מאי אנתיקי אמר רב פפא עסקא דבגוה :

מכר את הצמר לא מכר את הבקר וכו' היכי דמי אילימא באתרא דקרו ליה לצמד צמר ולבקר בקר פשיטא צמד זבין ליה בקר לא זבין ליה ואלא דקרו ליה לצמד נמי בקר כוליה זבין ליה לא צריכא דקרו ליה לצמד צמד ולבקר בקר וקרו ליה לצמד נמי בקר ר' יהודה סבר הדמים מודיעים ורבנן סברי אין הדמים מודיעים ואין הדמים ראיה ואי אין הדמים ראיה ניהוי ביטול מקח (דף עח.) וכי תימא כי האי גוונא קא סברי רבנן לא הוי אונאה והא תנן ר' יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להן אונאה אמרו לו לא אמרו אלא את אלו:

מאי אין הדמים ראיה דהוי ביטול מקח ואי בעית אימא כי אמור רבנן כאן בכדי שהדעת טועה כאן בכדי שאין הדעת טועה אומר מתנה יהיב:

מתני' המוכר את החמור לא מכר את כליו נחום המדי אומר מכר את כליו ר' יהודה אומר פעמים מכורין ופעמים אינן מכורין כיצד היה חמור לפניו