Rif Bava Batra 42 רי״ף בבא בתרא מ״ב

נתאנה לוקח לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר מאי טעמא (דף פד.) דאמר ליה אי לאו דאוניתן לא מצית הדרת בך השתא דאוניתן מצית הדרת בך ותנא תונא יפות ונמצאו רעות לוקח יכול לחזור בו מכר לו שוה שש בחמש והוזלו ועמדו על שלש מי נתאנה מוכר מוכר יכול לחזור בו ולא לוקח משום דאמר ליה אי לאו דאוניתן לא מצית הדרת בך השתא דאוניתן מצית הדרת בך ותנא תונא רעות ונמצאו יפות מוכר יכול לחזור בו

חזינן לגאון דקא מוקמי להא דרב חסדא לענין לקבולי מי שפרע וכד מעיינת בהא שמעתא לא סלקא בהאי סברא כל עיקר ומסתברא לן אנן דלא קיימא דרב חסדא אלא אליבא דמאן דאמר מי שהוטל עליו ידו על העליונה והא דרב חסדא ליתא דהא קא פסק רבא הילכתא שתות קנה ומחזיר אונאה אלא מיהו כי ליתיה לדרב חסדא בשתות הוא דליתיה אבל בביטול מקח כגון שמכר לו שוה ארבע בחמש ולא הספיק בכדי שיראה לתגר או לקרובו עד שהוקרו ועמדו בשבע לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר דאמר ליה לוקח למוכר אי לאו דאוניתן לא מצית הדרת בך השתא דאוניתן מצית הדרת בך וכן המוכר שמכר שוה חמש בארבע והוזל ועמד על שלש מוכר יכול לחזור בו ולא לוקח דא"ל אי לאו דאוניתן לא מצית הדרת כך השתא דאוניתן מצית הדרת בך דאע"ג דדחינן ואמרינן ממאי דילמא הא דרב חסדא תרוייהו מצי הדרי בהו ומתניתין היינו טעמא משום דרע רע יאמר הקונה לא בטילה הא דרב חסדא דלא דחינן מימרא בדילמא וטעמא דרב חסדא טעמא דמיסתבר הוא:

(דף פד:) מתני' המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך לא קנה ואם היה פקח שוכר את מקומן הלוקח פשתן מחבירו ה"ז לא קנה עד שיטלטלנו ממקומו ואם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה:

גמ' רב ושמואל דאמרי תרוייהו כליו של אדם (דף פה.) קונה לו בכל מקום חוץ מרשות הרבים ר' יוחנן ורשב"ל דאמרי תרוייהו אפילו ברשות הרבים אמר רב פפא ולא פליגי כאן ברשות הרבים כאן בסימטא ואמאי קרו לה רשות הרבים לפי שאינה רשות היחיד והכי נמי מיסתברא דאמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן כליו של אדם כל מקום שיש לו רשות להניחו קנה יש לו רשות להניחו אין אין לו רשות להניחו לא שמע מינה והא דתניא ארבע מדות במוכרין עד שלא נתמלאת המדה למוכר משנתמלאת המדה ללוקח בד"א

במדה שאינה של שניהם אבל אם היתה מדה של אחד מהם ראשון ראשון קנה בד"א ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם אבל ברשות לוקח כיון שקבל עליו מוכר קנה לוקח.

ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנו או עד שיוציאנו מרשותו.

ברשות המופקדין אצלו לא קנה עד שיקבל או עד שישכור מקומו דשמעת מינה דכליו של לוקח קונה לו ברה"ר לאו רה"ד ממש היא (דף פה:) אלא סימטא והאי דקתני ואם היתה של אחד מהם ראשון ראשון קנה ואע"פ שלא נתמלאת המדה אוקימנא (דף פו:) כשהיו שנתות במדה וכן הלכה:

(דף פד:) אביי ורבא דאמרי תרוייהו מסירה קונה ברה"ר ובחצר שאינה של שניהם משיכה קונה בסימטא ובחצר של שניהם והגבהה קונה בכל מקום:

(דף פה:) בעא מיניה רב ששת מרב הונא כליו של לוקח ברשות מוכר קנה או לא קנה א"ל לא קנה והני מילי בדלא א"ל קני בהכי אבל א"ל קני בהכי קני איכא דאמרי א"ל רבינא לרב אשי תא שמע דרב ושמואל דאמרי תרוויהו כליו של אדם קונים לו בכל מקום חוץ מרה"ר כל לאיתויי מאי לאו לאיתויי בין ברשות מוכר בין ברשות לוקח לא שאני התם דא"ל זיל קני [תניא] משך חמרין ופועלין והכניסן לתוך ביתו בין מדד עד שלא