Rif Bava Batra 57a רי״ף בבא בתרא נ״ז א

רבי אבא לרב יוסף בר חמא היה יודע לו בעדות קרקע עד שלא נסתמא ונסתמא פסול ושמואל אמר כשר אפשר דמיכוין מצרנהא אבל גלימא לא ורב ששת אמר אפילו גלימא אפשר דמיכוין מדת ארכו ורחבו אבל נסכא לא ורב פפא אמר אפילו נסכא אפשר דמיכוין מדת משקלותיו מיתיבי היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו פיקח ונתחרש פיתח ונסתמא שפוי ונשתטה פסול אבל היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו ומתה בתו פיקח ונתחרש וחזר ונתפקח שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה פיתח ונסתמא וחזר ונתפתח כשר זה הכלל כל שתחלתו בכשרות וסופו בכשרות כשר (דף קכח:) ותיובתא דכולהו תיובתא:

שלח ליה ר' אבא לר"י בר חמא האומר על תינוק בין הבנים בכור הוא נאמן כר' יהודה ור' יוחנן אמר אינו נאמן כרבנן:

שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא האומר תטול אשתי כא' מן הבנים נוטלת כא' מן הבנים אמר רבא בנכסים של עכשיו ובבנים הבאים לאחר מיכן:

שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא המוציא שטר חוב על חבירו מלוה אומר לא נפרעתי כלום ולוה אומר פרעתי מחצה והעדים מעידין שפרעו כולו.

נשבע וגובה מחצה מנכסים בני חורין אבל מנכסים משועבדים לא מאי טעמא אמרי לקוחות אנן אעדים סמכינן ואפילו לרבי עקיבא דאמר משיב אבדה הוה הני מילי היכא דליכא שטרא אכל היכא דאיכא ^*עדיםשטרא אירתותי מירתת מתקיף לה מר בר רב אשי אדרבה אפילו לר"ש בן אלעזר דאמר מודה במקצת הטענה הוה הני מילי היכא דליכא עדים דקא מסייעי ליה אבל היכא דאיכא עדים דקא מסייעי ליה ודאי משיב אבדה הוה דרש מר זוטרא משמיה דרב שימי בר אשי הילכתא ככל הני שמעתתא כדשלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא ^*בגמ' איתא א"ל רבינא לרב אשי דר"נ כו' (ג"א)א"ל רבינא למר זוטרא דרב נחמן מאי א"ל אין גובין מתנינן לה וכן אמר ר"נ אין גובין ואלא הילכתא לאפוקי מאי (דף קכט.) אי