Rif Bava Batra 79 רי״ף בבא בתרא ע״ט

את שטרך ואע"פ שיש עמו חזקה ואם א"א לו לברר כגון שמתו עדיו או הלכו למדינת הים נידון בחזקה רשב"ג סבר אין צריך לברר כלל אלא נידון בחזקה לכתחלה:

מתני' מי שפרע מקצת חובו ר' יהודה אומר יחליף ר' יוסי אומר יכתוב שובר א"ר יהודה נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים א"ל ר' יוסי וכן יפה לו ואל ירע כוחו של זה:

גמ' ומסקנא דכותבין שובר דאמרינן (דף קעא:) א"ר הונא בריה דרב יהושע ואפילו למ"ד כותבין שובר ה"מ אפלגא אבל אכולה לא ולא היא אפילו אכוליה נמי כותבין כי הא דרב יצחק בר יוסף הוי מסיק ביה זוזי בר' אבא אתא לקמיה דרב חנינא בר פפי א"ל הב לי זוזאי א"ל הב לי שטרי ושקול זוזך א"ל שטרך אירכס לי אכתוב לך שובר א"ל הא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אין כותבין שובר אמר ליה ר' חנינא בר פפי מאן יהיב לן מן עפרא דרב ושמואל ומלינא עיינין הא ר' יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו כותבין שובר כי אתא רבין א"ר אילעא כותבין שובר ומסתברא דכותבין שובר דאי ס"ד אין כותבין שובר אבד שטרו של זה יאכל הלה וחדי מתקיף לה אביי אלא מאי כותבין שובר אלא מעתה אבד שוברו של זה יאכל הלה וחדי א"ל רבא אין עבד לוה לאיש מלוה:

תנן התם שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין אמר רב ^*בגמ' וברא"ש איתא אמר רב המנונא לא שנו כו'הונא לא שאנו אלא שטרי הלואה אבל שטרי מקח וממכר אפי' מאוחרין נמי פסולין מ"ט זימנין דמזבין ליה ארעא בניסן וכתיב ליה שטרא בתשרי ומתרמי ליה זוזי ביני ביני וזבין ליה מיניה וא"ל הב לי שטרא זבינאי וא"ל אירכס ויהיב ליה זוזי וכי מהדר ליה ארעא כי מאטי תשרי מפיק ליה לשטרא וא"ל הדר זבינתא מינך אי הכי אפילו שטרי הלואה נמי זימנין דיזיף מיניה בניסן וכתיב ליה שטרא בתשרי ומתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה ואמר ליה הב לי שטרי וא"ל אירכס לי וכתיב ליה תברא וכי מאטי זימניה מפיק ליה וא"ל השתא הוא דיזיפת מינאי קסבר האי תנא אין כותבין שוכר

א"ל רב יימר לרב כהנא ואמרי לה רב ירמיה מדפתי לרב כהנא והאידנא דלא עבדינן הכי דהא כותבין שובר בתר דאמר להו רב ^*בגמ' איתא דא"ל ר' אבא לספריהספרא לספריה כי כתביתו שטרי מאוחרים כתובו הכי שטרא דנא לאו כזמניה כתבנוהו אלא אחרנוהו וכתבנוהו אמר ליה רב אשי לרכ כהנא והא האידנא דלא עבדינן הכי בתר דאמר להו רב ספרא לספריה כי כתביתו תברא אי ידעיתו זימנא דשטרא כתובו ואי לא כתובו סתמא דכל אימת דנפיק לירעיה אמר ליה רבינא לרב אשי ואמרי

לה רב אשי לרב כהנא (דף קעב.) והא האידנא דלא עבדינן הכי א"ל רבנן תיקוני תקיני מאן דעביד עביד ודלא עביד איהו אפסיד נפשיה אמר להו רב ^*בגמ' א"ל רב לספריה וכן א"ל ר"ה כו'ספרא לספריה וכן אמר רב הונא לספריה כי קיימיתו בשילו כתובו בשילו ואע"ג דמסירי לכו מילי בהיני וכי קיימיתו בהיני כתובו בהיני ואע"ג דמסרי לכו מילי בשילו משום דמיתחזי בשיקרא אמר להו רבה בר רב שילא להנהו דכתבי שטרי אקניאתא כי כתביתו שטרי אקניאתא אי ידעיתו יומא דאקניתו ביה כתובו ואי לא כתובו יומא דקיימיתו בי' ואי לא מיתחזי כשיקרא:

אמר רבא האי מאן דנקיט שטרא בר מאה ואמר שויוה ניהלי תרי בר חמשין חמשין לא משוינן ליה עבדו רבנן מילתא דניחא ליה למלוה וניחא ליה ללוה ניחא ליה למלוה כדי שיכוף לפורעו וניחא ליה ללוה כי היכי דניפגום שטריה ואמר רבא האי מאן דנקיט תרי שטרי בר חמשין חמשין ואמר שוינהו ניהלי חד בר מאה לא משוינן ליה עבדו רבנן מילתא דניחא ליה ללוה וניחא ליה למלוה ניחא ליה למלוה כי היכי דלא ניפגום שטריה וניחא ליה ללוה כדי שלא יכוף לפורעו אמר רב אשי האי מאן דנקיט שטרא בר מאה ואמר שויוה ניהלי חד בר חמשין לא משוינן ליה מ"ט אמרינן האי מיפרע פרעיה וא"ל הב לי שטרי וא"ל אירכס לי וכתב ליה תברא אבר מאה והשתא מפיק ליה להאי וא"ל אחרינא הוא:

מתני' שני אחין אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהם מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמו הרי העשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו כמרחץ קח לך זיתים ובא ועשם בבית הבד:

גמ' ^*לשון הרי"ף ז"ל (ג"א)איידי דתנא רישא מי שפרע מקצת חובו רבי יהודה אומר יחליף רבי יוסי אומר יכתוב שובר וכו' דסבר רבי יהודה דלא כתבינן שובר וסבר רבי יוסי כתבינן שובר ואי אבד שוברו יאכל הלה וחדי תנא נמי שני אחין אחד עני ואחד עשיר דדמיא לה דאי לית ליה לעני עבדים ולא זיתים אכיל הלה וחדי וכן נמי הא מתני' שנים שהיו בעיר דמיא להו כהאי עניינא:

מתני' שנים שהיו בעיר שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחד יוסף בן שמעון אינן יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהן פרועין כיצד יעשו ישלשו אם היו משולשין יכתוב סימן אם היו מסומנים