Rif Bava Kamma 39 רי״ף בבא קמא ל״ט

כדאוקימנא בפ' איזה הוא נשך (דף סב.):

(ד' קיב:) אמר רבא הניח להן אביהן פרה שאולה משתמשין בה כל ימי שאלתה מתה אין חייבין באונסיה כסבורין הן של אביהן היא טבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול וכו' כדכתבנוה בכתובות בפרק אלו נערות ת"ר (ויקרא ה׳:כ״ג) והשיב את הגזלה מה ת"ל אשר גזל יחזיר כעין שגזל ומכאן אמרו הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם והמניח לפניהן בין גדולים בין קטנים חייבין משום סומכוס אמרו גדולים חייבין קטנים פטורים:

בר חמוה דרבי ירמיה טרק גלי באפי דרבי ירמיה אתא לקמיה דרבי אבא אמר ליה שלו הוא תובע א"ל והא מייתינא סהדי דאחזקי בה בחיי אבוה אמר ליה וכי מקבלין עדים (דף קיב:) שלא בפני בעל דין א"ל והתניא בין גדולים בין קטנים חייבין אמר ליה הרי מחלוקתך בצדך משום סומכוס אמרו גדולים חייבין קטנים פטורים אמר איכפל עלמא וקאי כסומכוס לאפקועי לדידי איגלגל מלתא ומטא לקמיה דרבי אבהו אמר ליה לא שמיע לכו הא דאמר רב חמא בר יוסף א"ר אושעיא תינוק שתקף בעבדיו וירד לתוך שדה חבירו ואמר שלי היא אין אומרים נמתין לו עד שיגדיל אלא מוציאין אותה מידו ולכשיגדיל אם יש לו עדים יביא ראיה ונראה מי דמי התם הוא דלא קיימא בחזקה דאבוה אבל הכא דקיימא בחזקה דאבוה לא:

אמר רבי אסי אמר רבי שבתי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין תהי בה רבי יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין קיבלה מיניה רבי יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או עדיו חולים או שהיו

עדיו מבקשין לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא:

אמר רבא הלכתא מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ואפי' עומד וצווח:

ואי אמר קיבעו זימנא דמייתינא סהדי ומרענא ליה לשטרא קבעינן ליה.

ואי לא אתו בזימניה נטרינן ליה שני וחמישי ושני ואי לא אתא כתבינן פתיחא עליה ומשהינן ליה תשעין יומין תלתין יומין קמאי לא כתבינן אדרכתא אניכסיה דאמרינן דלמא אזוזי קא טרח.

תלתין יומין מציעאי לא כתבינן אדרכתא אניכסיה דאמרינן דלמא לא אשכח למיזף וקא טרח לזבוני.

שלשים יום בתראי לא כתבינן אדרכתא אניכסיה דאמרי' דלמא ההוא דקא זבין גופיה קא טרח אזוזי מכאן ואילך ודאי כתבינן אדרכתא אניכסיה והנ"מ דקא מישתמיט אישתמוטי ואמר אתינא [אתינא] אבל אמר לא אתינא לאלתר כתבינן אדרכתא אניכסיה והני מילי מלוה אבל פקדון לאלתר כתבינן אדרכתא אנכסיה והני מילי אמקרקעי אבל אמטלטלי לא כתבינן מ"ט דלמא שמיט ואכיל להו ומייתי האיך סהדי ומרע ליה לשטרא וליכא לאשתלומי מיניה ואפי' אית ליה למלוה מקרקעי לא כתבינן ליה אדרכתא אמטלטלי דחיישינן דלמא מיכספן הנך מקרקעי וליכא לאישתלומי מיני' וכי כתבינן אדרכתא אניכסיה מודעינן ליה והוא דמקרב כגון דאזיל שליחא בתלתא בשבא ואתי בארבעה בשבא וקאי בחמשה בבי דינא:

אמר ^*בגמ' איתא רבינא בשניהםרבא שליחא דבי דינא מהימן כבי תרי והנ"מ לשמתא אבל לפתיחא לא מ"ט ממונא הוא דקא מחסר ליה דבעי מיתב זוזא דפתיחא:

ואמר ^*בגמ' איתא רבינא בשניהםרבא קבעינן ויהבינן זימנא אפומי דאיתתא ואפומי דשיבבא ולא אמרן אלא דליתא במתא (דף קיג.) אבל איתיה במתא לא מ"ט לא א"ל סברי אשכחיה שליחא וא"ל