Rif Berakhot 20 רי״ף ברכות כ׳

לאומרה בשומע תפלה והני מילי דאדכר מקמי שומע תפלה אבל לא אדכר מקמי שומע תפלה מחזירין אותו ואם טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס

אמר רבי תנחום אמר רבי אסי אמר רבי יהושע בן לוי טעה ולא הזכיר ראש חדש בעבודה חוזר לעבודה בשים שלום ובהודאה חוזר לעבודה ואם סיים חוזר לראש אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אבא הא דאמרת אם סיים חוזר לראש לא אמרן אלא שעקר את רגליו אבל לא עקר את רגליו חוזר לעבודה אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרת כי לא עקר את רגליו חוזר לעבודה לא אמרן אלא כשהוא רגיל לומר אחר תפלתו תחנונים אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אף על גב דלא עקר את רגליו חוזר לראש וכן הלכה:

(דף כח:) מתני' ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה יתפלל תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך את שארית ישראל בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם מלפניך ברוך אתה ה' שומע תפלה:

גמ' (דף כט:) מאי קבע אמר ר' יעקב בר אידי א"ר הושעיה כל שתפלתו דומה עליו כמשוי ורבנן אמרי כל שאינו אומרה בלשון תחנונים תנו רבנן המהלך במקום גדודי חיות ולסטים יתפלל תפלה קצרה מאי תפלה קצרה אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובים ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה כדי מחסורה והטוב בעיניך עשה ברוך אתה ה' שומע תפלה אמר רב הונא ואיתימא ר' יהושע בן לוי הלכה כאחרים א"ל אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא לא תרתח דלא תחטי ולא תרוי דלא תחטי וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא מאי היא אמר רבי יעקב אמר רב חסדא זו תפלת הדרך:

ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך שיתפלל תפלת הדרך מאי תפלת הדרך יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותחזירני לביתי לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ברוך אתה ה' שומע תפלה אמר אביי לעולם (דף ל.) לישתתף איניש נפשיה בהדי צבורא אימת מצלי לה א"ר יעקב אמר רב חסדא משעה שיאחז בדרך ועד כמה עד פרסה היכי מצלי

לה רב חסדא אמר מעומד ורב ששת אמר מהלך וכרב חסדא דאמר מעומד טפי עדיף דהא רב ששת נמי קאי ומצלי תפלת הדרך אמר מהיות טוב אל תקרי רע מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה הביננו בעי תלתא קמייתא ותלתא בתרייתא וכי מאטי לישוב לא צריך לצלויי תפלה קצרה לא בעי לא תלתא קמייתא ולא תלתא בתרייתא וכי מאטי לישוב צריך לצלויי הביננו מעומד תפלה קצרה אפי' מהלך מיהא שמעינן דלא מצלי איניש הביננו אלא בשעת הדחק כגון מי שהוא מהלך במדבר כיוצא בו:

מתני' (דף כח:) היה רוכב על החמור ירד ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קה"ק היה יושב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קה"ק:

גמ' (דף ל.) תנו רבנן היה רוכב על החמור והגיע זמן תפלה אם יש לו מי שיאחז את חמורו ירד למטה ויתפלל ואם לאו ישב במקומו ויתפלל רבי אומר בין כך ובין כך ישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו אמר רבה בר בר חנא ואיתימא ר' יהושע בן לוי הלכה כרבי

ת"ר סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין את לכו כנגד אביו שבשמים שנאמר (מלכים א' ח) והתפללו אל ה' (אלהיהם) היה עומד בחוצה לארץ יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנא' (מלכים א ח׳:מ״ח) והתפללו אליך דרך ארצם היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים שנא' (מלכים א ח׳:מ״ח) והתפללו אל העיר הזאת היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש שנא' (מלכים א ח׳:מ״ב) והתפללו אל הבית הזה היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים שנאמר (מלכים א ח׳:ל״ה) והתפללו אל המקום הזה היה עומד אחורי הכפורת יראה את עצמו כאילו הוא לפני הכפורת נמצא עומד בצפון הופך את פניו לדרום בדרום הופך את פניו לצפון במערב הופך את פניו למזרח במזרח הופך את פניו למערב נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד אמר ר' אבין ואיתימא רבינא מאי קראה (שיר השירים ד׳:ד׳) כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות תל שהכל פונין בו:

מתני' רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר וחכ"א בחבר עיר ושלא בחבר עיר ר' יהודה אומר משמו כל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור מתפלת המוספין:

גמ' יתיב רבי חנינא קרא קמיה דרבי ינאי ויתיב וקאמר הלכתא כרבי יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה א"ל פוק קרא קראיך לברא דאין הלכה כרבי יהודה שאמר משום ר"א בן עזריה א"ר יוחנן אני ראיתי את רבי ינאי דצלי והדר צלי א"ל ר' ירמיה לרבי זירא ודילמא מעיקרא לא מכוין דעתיה והשתא מכוין דעתיה א"ל תא חזי מאן גברא רבא דקמסהיד עליה כמה ישהה בין תפלה לתפלה רב הונא ורב חסדא חד