Rif Berakhot 23 רי״ף ברכות כ״ג

צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות אמר רב הונא ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו ואמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות דומה לעבד שמקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו (דף לב.) דרש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל מנא לן ממשה דכתיב (דברים ג) ה' אלהים אתה החלות וגו' וכתיב בתריה (דברים ג׳:כ״ה) אעברה נא ואראה וגו':

וגרסינן בפרק קמא (דף ד:) אמר רבי אלעזר בר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא:

וגרסינן בפרק כל כתבי הקדש (שבת דף קיח:) אמר ר' יוסי יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום איני והאמר מר הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף כי קא אמרינן בפסוקי דזמרה אמרינן מאי ניהו מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל יה ותקינו רבנן למימר ברכה מקמייהו וברכה מבתרייהו ומאי ניהו ברוך שאמר וישתבח הלכך מיבעי ליה לאיניש דלא לאשתעויי מכי מתחיל בברוך שאמר עד דמסיים [ליה] לשמונה עשרה:

גרסינן בסוף ראש השנה (דף לה.) א"ר אלעזר לעולם יסדיר אדם את תפלתו ואחר כך יתפלל אמר רבא מסתברא מילתיה דר' אלעזר בברכות של ראש השנה ושל יוה"כ ושל פרקים אבל של שאר ימות השנה לא צריך וכמה חוא פרקים משלשים יום ולהלן:

(דף לא:) אמר רב המנונא כמה הלכתא גיבראתה איכא למשמע מהני קראי דחנה דכתיב (שמואל א א׳:י״ג) וחנה היא מדברת על לבה אמר ר' אלעזר מכאן למתפלל שצריך לכוין את לבו (שם) רק שפתיה נעות א"ר אלעזר מכאן למתפלל שצריך שיחתוך בשפתיו (שם) וקולה לא ישמע מכאן למתפלל שצריך שתהא תפלתו בלחש (שם) ויחשבה עלי לשכורה מכאן שהשכור אסור להתפלל

(שמואל א א׳:י״ד) ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין א"ר אלעזר מכאן לרואה דבר שאינו הגון בחבירו שצריך להוכיחו (שם) ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי מכאן לחושדין אותו בדבר ואין בו שצריך להודיעו (שם) ויען עלי ויאמר לכי לשלום אמר ר' אלעזר מכאן לחושד את חבירו בדבר ואין בו שצריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר (שם) ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו (שם) אני האשה הנצבת עמכה בזה א"ר יהושע בן לוי מכאן שאסור לישב בד' אמות של תפלה:

גרסינן בפרק הדר עם הנכרי בחצר (דף סד.) אמר רבה בר רב הונא שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה שכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה היכי דמי שתוי והיכי דמי שכור שתוי שיכול לדבר בפני המלך שכור שאינו יכול לדבר בפני המלך:

(דף לב:) חסידים הראשונים כו': מנא הני מילי א"ר יהושע בן לוי אמר קרא (תהילים פ״ד:ה׳) אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה:

אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שישהה שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו קודם תפלתו מנין שנאמר אשרי יושבי ביתך לאחר תפלתו מניין שנא' (תהילים ק״מ:י״ד) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך:

אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו: אמר רב יוסף לא שנו אלא מלכי ישראל אבל מלכי עכו"ם פוסק מיתיבי ראה אנס בא כנגדו ראה קרון בא כנגדו לא יהא מפסיק ועולה אלא מקצר ועולה לא קשיא הא דאפשר לקצר והא דלא אפשר לקצר אפשר לקצר מקצר ואי לא מפסיק:

(דף לג.) אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק:

אמר רב ששת לא שנו אלא נחש אבל עקרב פוסק ירושל' ^*פירקין סה"אמ"ט דמחיא בתר דמחיא:

אמר רב יצחק ראה שוורים פוסק דתניא ר' אושעיא מרחיקין משור תם חמשים אמה ומשור מועד מלא עיניו:

מתני' מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת ר' עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה ר' אליעזר אומר בהודאה:

גמ' אמר ר' חייא בר אבא אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות בתחלה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס חזרו והענו קבעוה בתפלה והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס איתמר נמי אמר ר' בנימין בר יפת שאל ר' אסי את ר' יוחנן בצידן ואנא שמעית המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס א"ל אין המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס (דף לג:) אמר ליה רבינא לרבא הלכתא מאי אמר ליה כקידושא מאי קידושא אף על גב דמקדש בצלותא מקדש אכסא אף הבדלה נמי אף על גב דמבדיל בצלותא מבדיל נמי אכסא:

בעו מיניה מרב ששת טעה בזו ובזו מהו אמר ליה חוזר לראש והלכתא כתנא קמא דאמר הבדלה בחונן הדעת וביום טוב שחל להיות בא' בשבת קי"ל (דף לג:) כרב ושמואל דתקינו מרגניתא בבבל ותודיענו:

מתני' האומר יברכוך טובים הרי זה דרך המינות האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו (דף לד:) העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה ומהיכן הוא מתחיל מתחלת הברכה שטעה זה:

גמ' (דף לג:) ההוא דנחית וצלי קמיה דרבי חנינא אמר האל הגדול הגבור והנורא החזק העזוז האמיץ היראוי א"ל סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך אנן הני תלת דאמרי' אי לאו דכתבינהו משה באורייתא ואנשי כנסת הגולה תקנינהו לא הוינן יכלין למימר להו ואת אמרת ואזלת משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב והיו מקלסין אותו בשל כסף והלא גנאי הוא לו:

מודים מודים משתקים אותו: וכל האומר שמע שמע כאילו אומר מודים מודים והני מילי כדאמר מילתא מילתא ותנייה אבל הקורא פסוק מק"ש וכופלו הרי זה מגונה אבל שתוקי לא משתקינן ליה:

מתני' (דף לד.) העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו העובר לפני התיבה לא יענה אחר הכהנים אמן מפני הטירוף ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו ואם הבטחתו שנושא את כפיו וחוזר לתפלתו