Rif Berakhot 28 רי״ף ברכות כ״ח

איתמר הביאו לפניהם פתיתין ושלמין אמר רב הונא מברך על הפתיתין ופוטר את השלמין ורבי יוחנן אמר שלימה מצוה מן המובחר אבל פרוסת של חטים ושלימה מן השעורים דברי הכל מברך על הפרוסה של חטים ופוטר את השלמין של שעורים אמר רב נחמן בר יצחק וירא שמים מקיים את שתיהן כי הא דמר בריה דרבינא מניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק פרוסה ושלימה מניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע אמר ליה מה שמך אמר ליה שלמון אמר ליה שלום אתה ושלום למשנתך ששמת שלום בין התלמידים אמר רב פפא הכל מודים בפסח שמניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע מ"ט (דברים טז) לחם עוני אמר רחמנא אמר ר' אבא ובשבת חייב לבצוע על שתי ככרות מאי טעמא (שמות טז) לחם משנה כתיב:

אמר רב אשי כי הוינן כי רב כהנא הוה שקיל תרתי ובצע חדא:

רב אמי ורב אסי כי הוה מיקלע להו ריפתא דעירובא בשבת מברכין עליה המוציא אמרי הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא נעביד ביה מצוה אחריתי:

(דף מ.) אמר רב טול כרוך טול כרוך אינו צריך לברך הביאו מלח הביאו לפתן צריך לברך ור' יוחנן אמר אפי' הביאו לפתן הביאו מלח אין צריך לברך גביל לתורי גביל לתורי צריך לברך ורב ששת אמר אפילו גביל לתורי גביל לתורי אין צריך לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתן מאכל לבהמתו שנא' (דברים י״א:ט״ו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת אמר רבה בר שמואל משום ר' חייא אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיביאו מלח או לפתן לפני כל אחד ואחד רבה בר שמואל איקלע לבי

ריש גלותא אפיקו ליה ריפתא בצעה לאלתר אמרו ליה הדר ביה מר משמעתיה אמר להו לית דין צריך בשש:

מתני' בירך על פירות האילן בפה"א יצא ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא (דף מ:) ועל דבר שאין גידולו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו על החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי אומר שהכל נהיה בדברו רבי יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו:

גמ' ועל כולם אם אמר שהכל יצא:

איתמר רב הונא אמר חוץ מן הפת ויין ור' יוחנן אמר אפילו פת ויין והלכתא כרבי יוחנן:

אמר רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ורבי יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות והזכרת השם אינה ברכה וקי"ל כרבי יוחנן דאמר בעינן הזכרת השם ומלכות:

ועל דבר שאין גידולו מן הארץ אומר שהכל:

ת"ר ועל דבר שאין גידולו מן הארץ כגון בשר בהמה וחיה ועופות ודגים אומר שהכל נהיה בדברו על הפת שעפשה ועל היין שהקרים ועל תבשיל שעברה צורתו אומר שהכל נהיה בדברו על החלב ועל הגבינה ועל הביצים ועל הדגים ועל החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי אומר שהכל ור' יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו ועל המלח ועל הזומית ועל כמהין ופטריות הוא אומר שהכל נהיה בדברו:

מתני' היו לפניו מינין הרבה רבי יהודה אומר אם יש ביניהם ממין שבעה עליו הוא מברך וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה:

גמ' (דף מא.) אמר עולא מחלוקת כשברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית דר' יהודה סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי חביב עדיף אבל כשאין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה ואיזה שירצה יקדים:

אמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק כל המוקדם בפסוק זה הוא מוקדם לברכה (דברים ח׳:ח׳) ארץ חטה ושעורה וגו':

(דף מא:) רב חסדא ורב המנונא הוו יתבי בסעודתא אייתו לקמייהו תמרי ורמוני שקיל רב המנונא ובריך אתמרי ברישא א"ל רב חסדא לא סבר לה מר להא דאמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק