Rif Berakhot 5 רי״ף ברכות ה׳

גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום א"ר זירא מאי קראה (תהילים ע״ב:ה׳) ייראוך עם שמש וכן הלכתא אלא מיהו לית כל אינש יכול לכווני ולמעבד כי הא מילתא ואפי' הכי מצוה למיקרי קודם הנץ החמה מעט כדי שלא יתפלל אלא לאחר הנץ החמה שנמצא מתפלל ביום ואע"פ שאינו עם הנץ החמה דוקא:

א"ר יוחנן בתחלה אומר (תהלים נא) ה' שפתי תפתח ובסוף אומר (תהילים י״ט:ט״ו) יהיו לרצון אמרי פי וגו' (דף י:) א"ר יוסי בר חנינא משום ר"א בן יעקב המתפלל צריך שיכוין את רגליו שנאמר (יחזקאל א׳:ז׳) ורגליהם רגל ישרה א"ר יוסי בר חנינא משום ר"א בן יעקב מנין למתפלל שלא יעמוד במקום גבוה ויתפלל שנא' (תהלים קל) ממעמקים קראתיך ה' תניא נמי הכי מניין למתפלל שלא יעמוד לא על גבי כסא ולא על גבי ספסל ולא על גבי מקום גבוה ויתפלל לפי שאין גבהות לפני המקום ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ממעמקים קראתיך ה' וכתיב (תהילים ק״ב:א׳) תפלה לעני כי יעטוף וא"ר יוסי בר חנינא משום ר"א בן יעקב מאי דכתיב (ויקרא י״ט:כ״ו) לא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם.

א"ר יצחק א"ר יוחנן משום ר"א בן יעקב כל האוכל ושותה קודם שיתפלל עליו הכתוב אומר (מלכים א י״ד:ט׳) ואותי השלכת אחרי גוך אל תקרי גוך אלא גאיך אמר הקב"ה לאחר שאכל ושתה ונתגאה זה קיבל עליו עול מלכות שמים:

רבי יהושע אומר עד שלש שעות:

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהושע:

הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מאי לא הפסיד לא הפסיד ברכות תניא נמי הכי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אבל מברך הוא לפניה ולאחריה:

מתני' ב"ש אומרים בערב כל אדם יטו ויקראו ובבקר יעמדו שנ' (דברים ו) ובשכבך ובקומך ובית הלל אומרים כל אדם קורין כדרכן שנאמר (דברים ו) ובלכתך בדרך א"כ למה נאמר ובשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבין ובשעה שבני אדם עומדין:

גמ' (דף יא.) תנו רבנן ב"ה אומרים עומדין וקורין יושבין וקורין מטין וקורין עוסקין במלאכתן וקורין וה"מ בפרק שני אבל בפרק ראשון אינו קורא ועוסק במלאכתו כדבעינן למימר קמן תני רמי בר יחזקאל העושה כדברי ב"ש עשה כדברי ב"ה עשה ורב יוסף אמר העושה כדברי ב"ש לא עשה ולא כלום רב נחמן בר יצחק אמר העושה כדברי ב"ש חייב מיתה דתנן א"ר טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי בית שמאי וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה:

מתני' בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה אחת ארוכה ואחת קצרה

מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום שלא לחתום אינו רשאי לחתום:

גמ' מאי מברך א"ר יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא (דף יא:) (ישעיהו מ״ה:ז׳) יוצר אור ובורא חשך ונימא יוצר אור ובורא נוגה אמר רבה בר עולא כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה מדת לילה ביום יוצר אור ובורא חשך מדת יום בלילה גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור

ברכה שנייה מאי היא אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם תניא נמי הכי אין אומרין אהבה רבה אלא אהבת עולם וכן הוא אומר (ירמיהו ל״א:ג׳) ואהבת עולם אהבתיך וקיי"ל כרבנן והאי דאמרי' לקמן אמר רב יהודה אמר שמואל השכים לשנות קודם שיקרא ק"ש צריך לברך לאחר שקרא ק"ש אינו צריך לברך מאי טעמא שכבר נפטר באהבה רבה ההוא מימרא דשמואל הוא דהוא מאריה דשמעתא קמייתא הוא ורבנן פליגי עליה וכבר אידחיא לה הא דשמואל דתניא כותייהו דרבנן וכל מאי דמשתכחת בתר הכי אהבה רבה אעיקרא דשמואל גריר

אמר רב הונא למקרא צריך לברך למשנה ולתלמוד אינו צריך לברך ורבי יוחנן אמר למשנה צריך לברך לתלמוד א"צ לברך ור"א אמר אפי' לתלמוד צריך לברך למדרש א"צ לברך ורב אמר אפילו למדרש נמי צריך לברך דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב וקדם ומשי ידיה ומברך ומתני לן פירקין וכתב רב האיי גאון ז"ל דהלכתא כותיה דרב ומנהגא כותיה:

מאי מברך אמר רב יהודה בר אשי בא"י אמ"ה אשר קב"ו על דברי תורה ור' יוחנן אמר הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה בא"י המלמד תורה לעמו ישראל ורב המנונא אמר בא"י אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה והא דרב המנונא מעולה שבברכות היא אמר רב פפא הלכך נימרינהו לכולהו: