Rif Eruvin 26 רי״ף עירובין כ״ו

לו וזכין לו לאדם שלא בפניו:

מתני' כמה הוא שיעורו בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולן ובזמן שהן מועטין כגרוגרת לכל אחד ואחד אמר רבי יוסי בד"א בתחלת עירוב אבל שיורי עירוב כל שהוא לא אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות:

גמ' וכמה הן מרובין אמר רב יהודה אמר שמואל משמנה עשר בני אדם ואילך ומאי שנא שמונה עשר דנקט אמר רב יצחק בריה דרב יהודה לדידי מיפרשא לי משמיה דאבא כל שאילו מחלקין ואין [מגיע] כגרוגרת לכל אחד ואחד הן הן מרובין ואם לאו הן הן מועטין ואגב אורחיה קא משמע לן דשתי סעודות הויין שמונה עשרה גרוגרות:

מתני' בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר ^*בס"י איתא בכיכר כיכר העירוב כו'ככר הוא העירוב ואפילו מאפה סאה והוא פרוסה אין מערבין בו ככר כאיסר והוא שלם מערבין בו:

גמ' (דף פא.) תנו רבנן בכל מערבין ערובי תחומין ובכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא עירובי חצירות בלבד וסוגיין כרבי יהושע דאמר אין מערבין ערובי חצרות אלא בפת ואין מערבין אלא בפת שלימה ואפילו כאיסר ואין מערבין בפת פרוסה ואפילו הוא מאפה סאה מאי טעמא אין מערבין בפרוסה משום איבה:

ירושלמי מפני מה אמרו מערבין בחצרות מפני דרכי שלום ומעשה באחת שהיתה לה דבובה עם חברתה ושלחה עירובה ביד בנה וגפפתיה ונשקתיה אתא ואמר לאמיה אמרה הכין רחמין ליה מתוך כך עשו שלום הדא הוא דכתיב וכל נתיבותיה שלום אמר שמואל מערבין בפת אורז ואין מערבין בפת דוחן אמר רב מערבין בפת עדשים:

מתני' נותן אדם מעה לחנוני או לנחתום כדי שיזכה לו בעירובו דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו

(דף פא:) ומודים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו שאין מערבין לו לאדם אלא מדעתו אמר רבי יהודה בד"א בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין לו בין מדעתו בין שלא מדעתו [לפי] שזכין לו לאדם בין בפניו בין שלא בפניו ואין חבין לו לאדם אלא בפניו:

גמ' נותן אדם מעה וכו' ומודים בשאר כל אדם שקנו לו מעותיו מאן שאר כל אדם אמר רב בעה"ב וכן אמר שמואל בעל הבית דאמר שמואל לא שנו שלא זכו לו מעותיו אלא נחתום אבל בעל הבית קנה ולא שנו בנחתום דלא קנה אלא דאמר ליה זכי אבל אמר ליה ערב לי זכה ולא שנו דא"ל זכי לי דלא קנה אלא במעה אבל כלי קנה:

א"ר יהודה בד"א בעירובי תחומין : אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה ולא עוד אלא כל מקום ששנה ר' יהודה בעירובין הלכה כמותו א"ל רב חנא בגדתאה לרב יהודה אמר שמואל אפי' במבוי שניטלה קורתו או לחייו א"ל בעירוב אמרתי לך ולא במחיצות (דף פב:) א"ר יהושע בן לוי כל מקום ששנה רבי יהודה אימתי ובמה אינו אלא מפרש דברי כמים ורבי יוחנן אמר אימתי לפרש קא אתי ובמה לחלוק הוא דקא אתי:

סליקו להו חלון