Rif Eruvin 8 רי״ף עירובין ח׳

מתני' (דף לא.) מערבין בדמאי ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו והכהנים בחלה ובתרומה אבל לא בטבל ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו:

(דף לא:) השולח את עירובו ביד חרש שוטה וקטן או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב ואם אמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב:

גמ' השולח את עירובו ביד חרש שוטה וקטן אוקימנא בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות השולח ביד חרש שוטה וקטן הוי עירוב דקיימא לן כרב הונא דאמר קטן גובה עירוב:

ואם אמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב:

וליחוש דילמא לא ממטי ליה בעומד ורואהו וליחוש דילמא לא שקיל ליה מיניה חזקה שליח עושה שליחותו:

מתני' (דף לב:) נתנו באילן למעלה מי' טפחים אינו עירוב למטה מי' טפחים הרי זה עירוב נתנו בבור אפי' עמוק מאה אמה ה"ז עירוב:

(דף לד:) נתנו בראש הקנה או בראש הקונדוס כל זמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה

מאה אמה הרי זה עירוב נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח הרי זה עירוב רבי אליעזר אומר אם אינו יודע שהמפתח במקומו אין זה עירוב:

גמ' (דף לב:) האי אילן היכא קאי אילימא דקאי ברה"י מה לי למעלה מה לי למטה רשות היחיד בוקע ועולה עד לרקיע ואלא דקאי ברשות הרבים דנתכוין לשבות היכא אילימא נתכוין לשבות למעלה הוא [ועירובו במקום אחד] אלא דנתכוין לשבות למטה הא קא משתמש באילן לעולם דקאי ברשות הרבים ונתכוין לשבות למטה והא מני רבי היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות:

נתנו בבור: האי בור היכי דמי אילימא דקאי ברשות היחיד פשיטא כי היכי דרשות היחיד בוקע ועולה עד לרקיע הכי נמי נחית לתתא אלא דקאי ברשות הרבים דנתכוין לשבות היכא אילימא דנתכוין לשבות למעלה הוא במקום א' ועירובו במקום אחר אי למטה פשיטא הוא ועירובו במקום אחד הוא אלא הכא בבור העומד בכרמלית עסקינן ונתכוין לשבות למעלה ורבי היא דאמר כל דבר שהוא משו' שבות לא גזרו עליו בין השמשו':

נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס :

תלוש ונעוץ אין שאינו נעוץ ותלוש לא גזירה שמא יקטום:

נתנו במגדל ונעל בפניו: אמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא אביי ורבא דאמרי תרוייהו הכא במנעול דקטיר במתנא עסקינן ובעי סכינא למפסקיה ור' אליעזר סבר לה כרבי נחמיה דאמר אפילו תרווד ואפי' טלית אין ניטלין אלא לצורך תשמישן לפיכך אסור ורבנן סברי כל הכלים ניטלין בין לצורך בין שלא לצורך: