Rif Gittin 50 רי״ף גיטין נ׳

נתקדשה היום פלונית נתקדשה היום וכן תני לוי במתניתיה לא שישמעו קול הברה כו' וכן אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שישמעו קול הברה וכו':

א"ר שמואל בר יהודה אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב לא שישמעו קול הברה אלא כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלוני והלכו להן למדינת הים:

ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה לבר בי רב אייתי רב חמא לאבוה א"ל אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה אמר ליה על תנאי קדיש אדעתא דלא אזיל לבי חוזאי ואזל אמר ליה כיון דבעידנא דהוה קלא לא הוה אמתלא לאו כל כמינך דמחזקת אמתלא אמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה כתנאי אכלה בשוק גרגרה בשוק הניקה בנה בשוק על כולן אמר ר"מ תצא רבי עקיבא אומר משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה אמר לו רבי יוחנן בן נורי א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה והתורה אמרה (דברים כ״ד:א׳) כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר (דברים י״ט:ט״ו) על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה להלן דבר ברור אף כאן דבר ברור:

ת"ר יצא עליה קול שהיא בעולה אין חוששין לה חלוצה אין חוששין לה שהיא נשואה אין חוששין לה ארוסה אין חוששין לה ^*בגמ' וברא"ש איתא שלא לפלוני אין חוששין לה. שנתקדשה כו' (ג"א) [ועי' בר"ן]שנתקדשה בעיר אחרת אין חוששין לה שהיא ממזרת אין חוששין לה שהיא שפחה אין חוששין לה שהקדיש פלוני את נכסיו או שהפקיר את נכסיו אין חוששין לו:

(דף פט:) ובלבד שלא יהא שם אמתלא: אמר רבה בר רב הונא אמתלא שאמרו אפילו מכאן ועד י' ימים ורב זביד אמר במקום אמתלא חוששין לאמתלא והאי דקתני ובלבד שלא יהא שם אמתלא מקום אמתלא קאמרינן ומסתברא כוותיה דהא דרבה כבר דחאה רבי יוחנן לעילא:

א"ר אשי כל קלא דלא איתחזק בב"ד לאו קלא הוא ואמר

רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה הא דבתר אירוסין חיישינן ליה רב חביבא אמר אפילו לבתר אירוסין נמי לא חיישינן ליה והילכתא לא חיישינן ליה:

א"ר ירמיה בר אבא שלחו מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו ^*גי' ד"ת יצא עליה קול מראשון ובא אחריצא קול ובא אחר וקידשה קידושי מעליא מהו שלח להו תצא והעמידו דבר על בוריו והודיעני מאי היא דאי מיגליא מילתא דקידושי קמא קידושי מעליא נינהו לא צריכה גט משני.

לא מצאו דבר על בוריו מהו אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא מ"ט אתי למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין רב שישא בריה דרב אידי אמר אף מגרש שני ונושא ראשון מ"ט אמרי עיינו רבנן בקידושיה וקידושי טעות הוו.

יצא עליה קול מזה ומזה מהו אמר רב פפא אף זו מגרש ראשון ונושא שני אמימר אמר מותרת לשניהן (דף צ.) והלכתא מותרת לשניהן.

^*לשון הרי"ף (ג"א)ומדאמר רב פפא אף זו מגרש ראשון ונושא שני שמעינן דהך קמייתא נמי הכין היא ולאו כדקאמר רב שישא בריה דרב אידי:

מתני' בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה ערות דבר שנאמר (דברים כ״ד:א׳) כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפי' הקדיחה תבשילו שנאמר כי מצא בה ^*בד"ס הגי' כי מצא בה דברערות דבר ר"ע אומר אפי' מצא אחרת נאה הימנה שנאמר (דברים כ״ד:א׳) והיה אם לא תמצא חן בעיניו:

גמ' א"ל רב פפא לרבא לא מצא בה לא דבר ולא ערוה מהו א"ל מדגלי רחמנא גבי אונס (דברים כ״ב:י״ט) לא יוכל לשלחה כל ימיו [כל ימיו] בעמוד והחזיר קאי מכלל דהכא מאי דעבד עבד.

^*[לשון הרי"ף]ש"מ דהיכא דלא מצא בה לא דבר ולא ערוה לכתחלה לא יגרש א"ל רב משרשיא לרבא חישב בלבו לגרשה ויושבת תחתיו ומשמשתו מהו קרי עליה (משלי ג׳:כ״ט) אל תחרוש על רעך רעה וגו'

תניא היה ר"מ אומר כשם שהרעות במאכל כך הרעות בנשים יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו וזו היא מדת פפוס בן יהודה שנועל דלת בפני אשתו ויוצא ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותהו זו היא מדת כל אדם שרואה את אשתו מדברת עם כל שכניה ועם קרוביה ומניחה ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך התמחוי מוצצו ואוכלו וזו היא מרת אדם רע שרואה את אשתו יוצאת וראשה פרוע (דף צ:) ופרומה משני צדדיה ורוחצת עם בני אדם עם בני אדם סלקא דעתך אלא במקום שבני אדם רוחצין ואינו חושש זו מצוה מן התורה לגרשה שנאמר (דברים כ״ד:א׳) כי מצא בה ערות דבר וכתיב ויצאה מביתו