Rif, Hilchot Ketanot 6 רי״ף, הלכות קטנות ו׳

שער תנו רבנן בית ^*בגמ' אי' שער [וכן הגיה הב"ח]הפתוח לגינה ולקיטונית ר' יוסי אומר נידונין כקיטונית וחכ"א נידונין כבית שער רב ושמואל דאמרי תרוייהו מגינה לבית כולי עלמא לא פליגי דחייב מאי טעמא עיקר בית הוא כי פליגי מבית לגינה מר סבר עיקר גינה ומר סבר עיקר קיטונית רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מבית לגינה כולי עלמא לא פליגי דפטור מאי טעמא ביאת גינה הוא כי פליגי מגינה לבית מר סבר עיקר גינה ומר סבר עיקר קיטונית (דף לד.) אביי ורבא עבדי כרבה ורב יוסף.

ורב אשי עבד כרב ושמואל והלכתא כרב ושמואל לחומרא:

איתמר לול פתוח מן הבית לעליה אמר רב הונא יש לו פתח אחד חייב במזוזה אחת שני פתחים חייב בשתי מזוזות אמר רב פפא שמע מינה מדרב הונא האי אינדרונא דאית ליה ארבע וחמש פתחי חייב בכל פתח ופתח פשיטא לא צריכא דאע"ג דלא רגיל אלא בחד אמר אמימר האי פיתחא דאקרנא חייב במזוזה אמר ליה רב אשי לאמימר והא לית ליה פצימין א"ל עאדיה פצימין:

רב מארי איקלע לבי מר שמואל חזא דליכא אלא חד פצימא משמאלא ועביד לה מזוזה אמר ליה כמאן כרבי מאיר אימור דא"ר מאיר מימין משמאל מי אמר דתניא ביתך דרך ביאתך מימין אתה אומר מימין או אינו אלא משמאל ת"ל ביתך מאי תלמודא אמר רבה דרך ביאתך וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא.

רב שמואל בר אהא ^*גי' ד"ת משמיה דרבקמיה רב פפא משמיה דרבה בר עולא אמר מהכא (מלכים ב י״ב:י׳) ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקוב חור בדלתו ויתן אותו אצל המזבח בימין וגו' מאי רבי מאיר דתניא בית שאין לו אלא פצים אחד רבי מאיר מחייב במזוזה וחכמים פוטרין מאי טעמייהו דרבנן מזוזות כתיב ורבי מאיר מאי טעמא דתניא מזוזות שומע אני מיעוט מזוזות שתים כשהוא אומר בפרשה שניה מזוזות שאין ת"ל הוי ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט מיעטו הכתוב למזוזה אחת דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר (שמות י״ב:כ״ג) על המשקוף ועל שתי המזוזות שאין תלמוד לומר שתי ומה תלמוד לומר שתי זה בנה אב על כל מקום שנאמר מזוזות הרי כאן אחת עד שיפרוט לך הכתוב שתים:

וכיפה שיש ברגליה עשרה חייבת במזוזה דתניא (יומא דף יא:) כיפה ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין ושוין שאם יש ברגליה עשרה שהיא חייבת:

ת"ר (שם ע"א) בשעריך אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה יכול אף אני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה אף כל שהוא מיוחד לדירה יצאו אלו שאינן מיוחדין לדידה יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת"ל בית מה בית עשוי לכבוד אף כל שהוא עשוי לכבוד יצאו אלו שאינם עשויין לכבוד יכול שאני מרבה אף הר הבית הלשכות והעזרות ת"ל בית מה בית שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהן קדש ואי קשיא לך הא דתניא

בית שער אכסדרה ומרפסת חייבות במזוזה התם בשבתים פתוחין לתוכן ובית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית שהנשים רוחצות בהן פטורות מן המזוזה תנו רבנן בית הכנסת ובית האשה ובית השותפין חייבין במזוזה פשיטא מהו דתימא ביתך ולא ביתה ביתך ולא בתיהן קא משמע לן ואימא הכי נמי.

אמר קרא (דברים י״א:כ״א) למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואלא ביתך למה לי לכדרבה דאמר דרך ביאתך וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא ובית הכנסת שחייבת במזוזה דוקא שיש בו בית דירה אי נמי בית הכנסת דכפרים דדיירי בה אורחין אבל דכרכים לא:

גרסינן בסוכה (דף ג.) ת"ר בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה וכו' (יומא יא.) ת"ר מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבוע ושל רבים פעמים ביובל אמר ר' יהודה מעשה בארטבון אחד שהיה בודק מזוזות (יחיד) בשוק העליון של צפורי מצאו קסדור אחד ונטל ממנו אלף זוז:

(ב"מ דף קב.) ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר להביא מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויצא ובנכרי נוטל בידו ויצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ובניו מעשה לסתור אמר רב ששת ארישא:

(שם דף קא:) בעו מיניה מרב ששת מזוזה על מי מזוזה על מי והאמר רב חובת הדר היא אלא מקום מזוזה על מי אמר להו רב ששת תניתוה כל דבר שאינו מעשה אומן השוכר עושהו והא נמי לאו מעשה אומן הוא דאפשר בגובתא דקניא:

(מנחות דף מד.) ת"ר טלית שאולה כל ל' יום פטורה מן הציצית והשוכר בית בחו"ל והדר בפונדקי אפי' בארץ ישראל פטור מן המזוזה שלשים יום אבל השוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה לאלתר משום ישוב ארץ ישראל:

סליקו להו הלכות מזוזה

הלכות תפילין

(מנחות לד.) ארבע פרשיות של תפילין מעכבות זו את זו ואפי' כתב אחד מעכבן פשיטא אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד הא נמי פשיטא לא נצרכה אלא להא דאמר רב יהודה כל אות שאין גויל מקיף לה מד' רוחותיה פסולה:

^*שם לד:תנו רבנן לטטפת לטטפת לטוטפות הרי כאן ארבע דברי רבי ישמעאל ר' עקיבא אומר אינו צריך טט ^*בד"ס הגי' בגדפיבכתפי שתים פת באפריקי שתים:

ת"ר וכתבתם יכול יכתבם על ד' עורות ויניחם בד' בתים [^*ס"יבד' עורות] ת"ל (שמות יג) ^*בגמ' אי' ולזכרון בין עיניךזכרון זכרון אחד אמרתי לך ולא שנים ושלשה הא כיצד כותבן על ארבעה עורות ומניחן בארבעה בתים בעור אחד ואם כתבן בעור אחד והניחן בד' בתים בעור א' יצא וצריך ליתן ריוח ביניהם דברי רבי וחכ"א אין צריך ושוין שנותן משיחה וחוט בין כל אחד ואחד ואם אין חריצן ניכר פסולות:

ת"ר כיצד כותבן תפלה של יד כותבה על עור אחד ומניחה בבית אחד בעור אחד ואם כתבה על ארבעה עורות והניחן בבית אחד בעור אחד יצא וצריך לדבק שנאמר (שמות יג) והיה לך לאות כשם שאות אחת בחוץ כך אות אחת מבפנים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אינו צריך אמר ר' יוסי מודה לי רבי יהודה בר' שאם אין לו תפילין של יד ויש לו שתים של ראש שטולה עור על אחת מהן ומניחן מודה היינו