Commentaries
Rif Ketubot 24 רי״ף כתובות כ״ד
Reading: Quotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in EnglishQuotes in English
רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו (לקמן דף סו.) כי אתא [רבין] אמר העדפה שלא על ידי הדחק כ"ע לא פליגי דבעל הויא כי פליגי בהעדפה שעל ידי הדחק רבנן סברי דבעל הויא ור"ע סבר לאשה הוי איכא מ"ד הלכה כר"ע ואיכא מ"ד הלכה כרבנן ואנן ס"ל הלכה כרבנן:
(דף נט:) מתני' ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומכבסת ומבשלת ומניקה את בנה ומצעת לו המטה ועושה בצמר הכניסה לו שפחה אחת לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת שתים אינה מבשלת ואינה מניקה את בנה שלש אינה מצעת לו את המטה ואינה עושה לו בצמר ארבע יושכת בקתדרא רבי אליעזר אומר אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה מביאה לידי זמה:
גמ' טוחנת ס"ד אלא אימא מטחנת ואב"א ברחיא דידא מתניתין דלא כרבי חייא דתני ר' חייא אין אשה אלא ליופי ואין אשה אלא לבנים ותני רבי חייא אין אשה אלא לתכשיטיה ותני רבי חייא הרוצה שיעדן את אשתו ילבישנה כלי פשתן והרוצה שילבין את בתו יאכילנה אפרוחים וישקנה חלב סמוך לפרקה:
ומניקה את בנה ירושלמי אמר רבי חנינא לא אמרו אלא אחד אבל תאומים לא ולא בן חברתה:
ת"ר נדרה שלא להניק את בנה ב"ש אומרים
שומטת דד מפיו ובית הלל אומרים כופה ומניקתו נתגרשה אינו כופה ואם היה מכירה נותן לה שכרה ומניקתו מפני הסכנה בן כמה הוא מכירה (דף ס.) אמר ר' *אמר רבא אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב שלשה חדשים כ"ה בגמ' (ג"א)ירמיה בן ג' חדשים ורבי יצחק א"ר יוחנן בן חמשים יום א"ר שימי בר אשי הלכה כרבי יצחק שאמר משום רבי יוחנן סומא מנא ידע א"ר אשי בריחא ובטעמא ההיא דאתיא לקמיה דשמואל הוה יתיב קמיה רב דימי בר יוסף אמר שמואל לרב דימי בר יוסף זיל בדקה אותבא בדרא דנשי ושקליה לברה וקא מהדר ליה עלייהו כי מטא לגבה הויא מסוי לאפה כבשתינה לעינה מיניה אמר לה נטוף עיניך קום דרי בניך:
ת"ר יונק תינוק והולך עד כ"ד חדש מכאן ואילך כיונק שקץ דברי ר"א ר' יהושע אומר אפי' ד' וה' שנים פירש לאחר ארבעה ועשרים חדש וחזר הרי זה כיונק שקץ א"ר יוסף הלכה כר' יהושע וכמה פרישתו א"ר יהודה בן חביבא שלשה ימים ירושלמי במה דברים אמורים שפירש מתוך בוריו אכל פירש מתוך חליו מחזירין אותו תניא דם שעל הככר גוררו ואוכלו ושבין השינים מוצצו ובולעו ואינו חושש