Rif Ketubot 33 רי״ף כתובות ל״ג

אמר רבא לא תימא דליכליה אריא לסבא ולבריה אלא כגון דאמרה ליכליה אריא לסבא באפי בריה:

ר' טרפון אמר אף הקולנית א"ר יהודה אמר שמואל במשמעת קולה על עסקי תשמיש כגון דתבעה ליה בפה בקול רם:

גרסי' בסוטה בפ' ארוסה (דף כה.) איבעיא להו עוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה או לא ואסיקנא צריכה ירושלמי תמן תנן נשים שאמרו יוצאות בלא כתובה צריכות התראה ואם לא התרה בהן יוציא ויתן כתובה ולא מנה ומאתים אלא אפילו אלף דינר מאבדת הכל ונוטלת בליות שבפניה ויוצאה:

מתני' המקדש האשה ע"מ שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדדים אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה על מנת שאין בה מומין ונמצאו בה מומין אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה שכל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים:

גמ' כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה (דף עג:) כתובה הוא דלית לה הא גיטה בעיא מ"ש כתובה דלא דאמר אי אפשי באשה נדרנית גט נמי לא תיבעי אמר רבה גט מדבריהם וכן א"ר חסדא גט מדבריהם רבא אמר תנא ספוקי מספקא ליה גבי ממונא לקולא גבי איסורא לחומרא

(דף עב:) א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק באלו נדרים אמרו שלא תאכל בשר ושלא תשתה יין ושלא תתקשט בבגדי צבעונין תניא נמי הכי באלו נדרים אמרו שלא תאכל בשר ושלא תשתה יין ושלא תתקשט בבגדי צבעונין ודוקא נדרים אלו שיש בהם עינוי נפש דקפדי בהו אינשי אבל נדרים שאין בהן עינוי נפש כגון קליות ואגוזים וכיוצא בהן שאין בהן עינוי נפש ולא קפדי בהו אינשי אינה יוצאה בלא כתובה אף על גב דקפיד בהו איהו כיון דלא קפדו בהו אינשי לא הוה קפידיה קפידא

איתמר קדשה על תנאי וכנסה סתם אמר רב צריכה ממנו גט

ושמואל אמר אין צריכה ממנו גט (דף עג:) אמר ^*נ"א רבה [וכ"ה הב"ח]רבא מחלוקת דרב ושמואל בטעות שתי נשים מדהוה ליה למידק ולא דק אחולי אחיל לתנאיה אבל בטעות אשה אחת דברי הכל אינה צריכה ממנו גט אמר ליה אביי והא מתני' דכטעות אשה אחת דמי וקא מותיב מינה תיובתא אלא אמר ^*צ"ל רבהרבא מחלוקת בטעות אשה אחת כעין שתי נשים אבל בטעות אשה אחת גרידתא דברי הכל אינה צריכה ממנו גט

הא שמעתא צריכינן לפרושה דחזינן בה כמה רבוותא דשקלי וטרו בה ולא סלקא לחד מינייהו כהוגן דאיכא מינייהו דפריש טעות שתי נשים כגון שקדש שתי נשים חדא על תנאי וחדא שלא על תנאי וטעה הי מינייהו הוי קידושין על תנאי והי מינייהו קדושין גמורין וכנס אותה שהיו קדושיה על תנאי סתם ולא דק כי איתיה לתנאיה אי לא בהא אמרינן מידע ידע ובריר ליה שקידש אחת על תנאי והוה ליה למידק ולא דק רב סבר מגו דלא דק אחליה לתנאיה וכו' וקאמר בטעות אשה אחת כעין שתי נשים שיש בדבר ספק בין שתי המדות דהוה ליה למידק ולא דק כמה שיש בב' נשים אבל אשה גרידתא שאין שם ספק דהוה ליה למידק בה הדין הוא פירושה דפריש ולא קא פריש מאי ניהו שתי המדות ומאי ספק דאית בה

ואיכא מינייהו מאן דפריש בטעות אשה אחת כעין ב' נשים כגון שקדש אשה אחת ע"מ שאין עליה נדרים וגרשה לימים חזר וקדשה וכנסה סתם ונמצאו עליה נדרים

ואיכא מינייהו מאן