Rif Ketubot 56 רי״ף כתובות נ״ו

ועל האלמנה להביא ראיה או דילמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה ת"ש דתני לוי אלמנה כל זמן שלא נשאת על היתומים להביא ראיה נשאת עליה להביא ראיה:

(דף צו.) בעו מיניה מרב ששת מוכרת למזונות מהו שתחזור ותטרוף בכתובתה קא מיבעיא להו בדרב יוסף דאמר רב יוסף ארמלתא דזבין אחריותא איתמי ובי דינא דזבין אחריותא איתמי מאי מי אמרינן כיון דאחריותא איתמי טרפא או דילמא מצי אמר לה נהי דאחריותא דעלמא לא קבלית עליך אחריות דנפשיך קבולי קבילת א"ל רב ששת תניתוה מוכרת והולכת עד כדי כתובתה וסמך לה שתגבה כתובתה מן השאר שמע מינה שיירה אין לא שיירה לא

מהא שמעינן דלית לה לזבוני אלא כדי כתובתה אבל יותר מכדי כתובתה לא וקשיא לן הא דגרסינן בפרק שני דייני גזירות (דף קז:) האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובאה ואמרה מת בעלי רצתה ניזונת רצתה גובה כתובתה אמרה גרשני בעלי מתפרנסת והולכת עד כדי כתובתה ואוקמה שמואל בששמעו בו שמת ומקשינן ומ"ש עד כדי כתובתה ופרקינן איהי אפסדה אנפשה דאמרה גרשני בעלי ושמעינן מינה דאי לא אמרה גרשני בעלי ניזונת והולכת עד לעולם

ואשכחנן פירוקא למקצת רבואתא דאמרי הא דאמרי' עד כדי כתובתה בנכסים מועטין והך אחריתי בנכסים מרובין והאי פירוקא דחיקא הוא ולא אשכחן ליה עיקר ועוד כמה הן נכסים מרובין וכמה הן נכסים מועטין בהאי דינא הלכך ליכא למיסמך על האי פירוקא ואנן מסתברא לן פירוקא דהאי קושיא הא דתניא מוכרת והולכת עד כדי כתובתה אבל יתר מכדי כתובתה לא בדלא אפשר לה לאתזוני אלא ממקרקעי הלכך לית לה לזבוני אלא כדי כתובתה והך אחריתי דשמעת מינה ניזונת לעולם מיירי בדאפשר לה לאתזוני מפירי דמקרקעי ומאגרא דבתי ומאי דדמי ליה ודייקינן מדקתני בהאי מתניתא מוכרת ובהך לא קתני מוכרת אלא ניזונית:

(דף צז.) כיצד מוכרת אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב הונא מוכרת לשנים עשר חדש ולוקח מפרנס אחד לשלשים יום ודב יהודה אמר מוכרת ^*בד"ס הגי' לג' חדשים וכן לקמןלו' חדשים ולוקח מפרנס אחד לשלשים יום אמר אמימר הלכתא מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחד לשלשים יום איבעיא להו זבין ולא איצטריכו ליה זוזי מהו הדרי זביני או לא הדרי והלכתא זבין ולא איצטריכו ליה זוזי הדרי זביני והוא דגלי אדעתיה דמשום דצריך לזוזי למעבד בהו כך וכך הוא דמזבין אבל אי לא גלי אדעתיה לא מחייב לוקח לאהדורי ליה משום דהוו דברים שבלב ודברים שבלב אינן דברים כדגרסינן בקדושין בפ' האיש מקדש (דף מט:) ההוא גברא דזבנינהו לנכסי אדעתא למיסק

לארעא דישראל ובעידן דזבין לא אמר ולא מידי אמר רבא הוו דברים שבלב ודברים שבלב אינן דברים (קדושין דף נ.) ההוא גברא דזבין נכסיה אדעתא למיסק לא"י סליק ולא אתדר ליה אמר רבא כל דסליק אדעתא דלמידר והא לא אתדר ליה איכא דאמרי אדעתא למיסק הוא והא סליק ליה (שם) ההוא גברא דזבין נכסיה אדעתא למיסק לא"י לסוף לא סליק א"ר אשי אי בעי סליק איכא דאמרי אי בעי לא סליק איכא בינייהו דאתייליד אונסא באורחא:

מתני' אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנשואין מוכרת שלא בב"ד ר' שמעון אומר מן הנשואין מוכרת שלא בב"ד מן האירוסין לא תמכור אלא בב"ד מפני שאין לה מזונות וכל שאין לה מזונות אינה מוכרת אלא בבית דין:

גמ' גרסינן בפרק אלו מציאות (דף לב.) אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אינה צריכה בתי דינין מומחין אבל צריכה בתי דינין הדיוטות כגון גברי דמהימני ובקיאי בשומא:

בשלמא מן הנישואין משום מזוני (דף צז:) אלא מן האירוסין מאי טעמא עולא אמר משום חינא ^*בגמ' ור' יוחנן אמר (ג"א)ורב יהודה אמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד מאי בינייהו איכא בינייהו גרושה אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל כל מקום שאמרו חכמים מגורשת ואינה מגורשת בעלה חייב במזונותיה וה"מ בחיי בעלה אבל אחר מיתת בעלה לא:

מתני' מכרה כתובתה או מקצתה משכנה כתובתה או מקצתה נתנתה לאחר או מקצתה לא תמכור את השאר