Rif Moed Katan 7 רי״ף מועד קטן ז׳

מביאין כלים מבית האומן ואם חושש להם מפנן לחצר אחרת וה"מ כלים שאינן לצורך המועד אבל כלים שהן לצורך המועד מביאין דתניא (דף יג:) מביאין כלים שהן לצורך המועד מבית האומן כגון ^*בס"י הגי' כרים מבית הכררכדים מבית הכדר וכוסות מבית הזגג אבל לא צמר מבית הצבע ולא כלים מבית האומן ואם אין לו מה יאכל נותן לו שכרו ומניחו אצלו ואם אינו מאמינו מניחו בבית הסמוך לו ואם חושש שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת:

מתני' מחפין את הקציעות בקש ר' יהודה אומר אף מעבין:

מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצינעא לצורך המועד הציידין והדשושות והגרוסות עושין בצינעא לצורך המועד ר' יוסי אומר הן החמירו על עצמן:

גמ' ת"ר חנות הפתוחה לסטיו פותח ונועל כדרכו הפתוחה לרה"ר פותח אחד ונועל אחד וערב יו"ט האחרון של חג מוציא ומעטר את השוק בפירות בשביל כבוד יו"ט האחרון של חג וכי אמרינן פותח אחד ונועל אחד בפירי אבל בתבלין מזבני כאורחייהו דהא רב יהודה שרא להו להנהו קרופיאיתא דפומבדיתא למיזל ולזבוני בשוקא כי אורחייהו :

סליקו להו מי שהפך

ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין ומנודה שהתירו לו חכמים וכן מי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע והעולה מטומאתו לטהרתו:

גמ' (דף יד.) ושאר כל אדם אסורין מ"ט כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין:

הבא ממדינת הים: תניא ר' יהודה אומר הבא ממדינת הים לא יגלח מפני שיצא שלא ברשו' אמר רבא לשוט דברי הכל אסור לגלח למזונות דברי הכל מותר כי פליגי להרוחא ר' יהודה מדמי ליה לשוט ורבנן מדמו להו למזונות וקי"ל כרבנן:

אמר שמואל קטן הנולד במועד מותר לגלחו במועד שאין לך בית האסורים גדול מזה במועד אין מעיקרא לא (דף יד:) אמימר ואיתימא רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי אמר שמואל קטן מותר לגלחו במועד ל"ש נולד במועד ול"ש נולד מעיקרא אבל אינו נוהג אבילותו ברגל

שנאמר ושמחת בחגך אי אבילות דמעיקרא היא אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד ואי אבילות דהשתא היא לא אתי עשה דיחיד ודחי עשה דרבים:

ומנודה נוהג נידוי ברגל ולא שרינן ליה עד דמפייס ליה לבעל דיניה ובהכין סלקא שמעתא:

^*ברא"ש איתא דתנן דנין וכו'דנין דיני ממונות במועד ודיני מכות ואי לא צאית דינא משמתינן ליה:

אבל אסור בתספורת מדקאמר להו רחמנא לבני אהרן ראשיכם אל תפרעו מכלל דכולי עלמא אסירי (דף טו.) מנודה אסור בתספורת דתניא מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס מנודה שמת בית דין סוקלין את ארונו ר' יהודה אומר לא שיעמידו עליו גל אבנים כגלו של עכן אלא בית דין שולחין ומניחין אבן על ארונו ללמדך שכל המנודה ומת בנידויו ב"ד סוקלין את ארונו:

אבל חייב בעטיפת הראש מדקאמר רחמנא ליחזקאל (יחזקאל כ״ד:י״ז) לא תעטה על שפם מכלל דכולי עלמא מיחייבי מנודה מהו בעטיפת הראש אמר רב יוסף ת"ש דתניא גבי תענית צבור והן מתעטפין ויושבין כאבלים וכמנודים עד שירחמו מן השמים אמר ליה אביי ודילמא שאני מנודה לשמים דחמיר הלכך מנודה לבני אדם לא מחייב בעטיפת הראש אבל אסור להניח תפילין מדקאמר רחמנא ליחזקאל (יחזקאל כ״ד:י״ז) פארך חבוש עליך מכלל דכ"ע אסור ודוקא יום ראשון כדבעינן למימר קמן:

מנודה מהו בתפילין תיקו: אבל אסור בשאילת שלום מדקאמר רחמנא ליחזקאל (יחזקאל כד) האנק דום מנודה מהו בשאילת שלום ולא איפשוט:

אבל אסור בדברי תורה דקאמר רחמנא ליחזקאל האנק דום מנודה מהו בד"ת אמר רב יוסף ת"ש מנודה שונה ושונין לו נשכר ונשכרין לו מוחרם לא שונה ולא שונין לו לא נשכר ולא נשכרין לו אבל שונה הוא לעצמו שלא יפסיד את תלמודו ועושה חנות קטנה כדי פרנסתו אמר רב חסדא זבוני מיא בפקתא דערבות ש"מ שמותר בדברי תורה:

אבל אסור בתכבוסת דכתיב (שמואל ב יא) וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי בגדי אבל מנודה אסור בתכבוסת דתניא מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס:

אבל חייב בקריעה דקאמר להו רחמנא לבני אהרן (ויקרא י׳:ו׳) בגדיכם לא תפרומו מכלל דכולי עלמא מחייבי אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל אבל שלא פרע ושלא פירם חייב מיתה שנאמר ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו הא אחר שלא פרע ושלא פירם חייב מיתה מנודה מהו בקריעה תיקו:

אבל חייב בכפיית המטה דתנא בר קפרא (דף טו:) דמות דיוקני נתתי בכם ובעונותיכם הפכתיה יהפכו מטתכם עליה מנודה מהו בכפיית המטה תיקו וכל תיקו דאמרי' בהאי