Rif Nedarim 24 רי״ף נדרים כ״ד

פרט לאשת חרש ש"מ איבעיא להו מהו שיפר אדם לשתי נשיו בבת אחת אותה דוקא או לאו דוקא ת"ש אין משקין שתי סוטות כאחת מפני שלבה גס בחברתה רי"א לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר והשקה לבדה:

(דף עג ע"ב) מתני' בוגרת ששהתה יב"ח ואלמנה ששהתה שלשים יום ר"א אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר וחכ"א אין הבעל מפר עד שתכנס לרשותו:

(דף עד ע"א) שומרת יבם בין ליבם אחד בין לשני יבמין ר' אליעזר אומר יפר רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים ר"ע אומר לא לאחד ולא לשנים אר"א ומה אשה שקנה הוא עצמו הרי הוא מפר נדריה אשה שהקנו לו מן השמים אינו דין שיפר נדריה א"ל ר"ע לא אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו שאין לאחרים רשות בה תאמר באשה שהקנו לו מן השמים שיש לאחרים רשות בה א"ל רבי יהושע דבריך בשני יבמים מה אתה משיב ביבם אחד א"ל אין היבמה גמורה ליבם כשם שהאשה גמורה לבעלה:

(דף עה ע"א) האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר וחכ"א אינו מופר אמר ר"א אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור אמרו לו אישה יקימנו ואישה יפרנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר ואת שלא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר:

(דף עב ע"ב) גמ' תנא האומר לאפוטרופוס כל נדרים שתדור אשתי מכאן עד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפר יכול יהיו מופרין ת"ל אישה יקימנו ואישה יפרנו דברי ר' יאשיה א"ר יונתן מצינו בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו א"ל רבי יאשיה גזירת הכתוב הוא אישה יקימנו וגו':

(דף עו ע"ב) מתני' הפרת נדרים כל היום ויש בדבר להקל ולהחמיר כיצד נדרה בלילי שבת מיפר ליל שבת ויום השבת עד שתחשך נדרה עם חשיכה מפר עד שלא תחשך שאם חשכה ולא הפר לה אינו יכול להפר:

גמ' תניא הפרת נדרים כל היום רבי יוסי בר' יהודה ור"א בר' שמעון אומרים מעת לעת אר"ש בן פזי אר"י בן לוי אין הלכה כאותו זוג לוי הוי סבר למיעבד עובדא כי הני תנאי אמר ליה רב הכי אמר חביבי אין הלכה כאותו זוג חייא בר רב שדי גירי ובדק רבה בר הונא יתיב וקאים.

(דף עז ע"א) תנן התם מפירין נדרים בשבת ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת

איבעיא להו מפירין נדרים שהן לצורך השבת או דלמא אפילו שלא לצורך השבת תנאי היא דתניא הפרת נדרים כל היום רבי יוסי בר"י ור"א בר"ש אומרים מעת לעת למ"ד כל היום טפי לא אפילו שלא לצורך השבת מפר.

למ"ד מעת לעת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא.

ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת. איבעיא להו כשלא היה אפשר להם מבעוד יום או דילמא אפילו כשהיה להם אפשר מבעוד יום ת"ש מדאזקיקו ליה רבנן לבריה דרב זוטרא בריה דר' זירא אפילו בנדרים שהיה להם אפשר מבעוד יום סבר רב יוסף למימר נשאלין לנדרים בשבת ביחיד מומחה אין בג' הדיוטות לא דמיחזי כדינא א"ל אביי כיון דסבירא לן אפילו מעומד אפילו בקרובים אפילו בלילה תו לא מחזי כדינא (דף עז ע"ב) אמר רבא אר"נ הלכה נשאלין לנדרים עומד ביחיד בלילה בשבת ובקרובים ואפילו היה אפשר להם מבעוד יום.

עומד והתניא ירד ר"ג מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו את הנדר ר"ג סבר אין פותחין בחרטה ומיעקר נדרא בעינן ובעינא לעיוני משום הכי ישב ור"נ סבר פותחין בחרטה ואפילו מעומד א"ל רבא לר"נ חזי מר האי צורבא מרבנן דאתי ממערבא ואמר דאזדקיקו לי' רבנן לבריה דרב הונא בר אבין ושרו ליה נדריה ואמרו ליה זיל בעי רחמי אנפשך דחטאת דתני רב דימי אחוה דרב יוסף כל הנודר אע"פ שמקיימו נקרא חוטא שנאמר וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא:

תניא האומר לאשתו כל נדרים שתדורי אי אפשי שתדורי אין כאן נדר לא אמר כלום.

יפה עשית ואין כמותך ואם לא נדרת אני מדירך דבריו קיימין.

לא יאמר אדם בשבת לאשתו מופר ליכי כדרך שאומר בחול אלא אומר לה טלי (א) שתי והנדר בטל מאליו א"ר (ב) וצריך שיבטל בלבו תניא בש"א בשבת מבטל בלבו בחול מוציא בשפתיו ובה"א אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא"צ להוציא בשפתיו:

א"ר יוחנן חכם שאמר בלשון בעל ובעל שאמר בלשון חכם לא אמר כלום דתניא זה הדבר חכם מתיר ואין הבעל מתיר שיכול ומה חכם שאינו מפר מתיר בעל שמפר אינו דין שמתיר (דף עח ע"א)) ת"ל זה הדבר חכם מתיר ואין הבעל מתיר תניא אידך זה הדבר בעל מפר ואין חכם מפר שיכול ומה בעל כו' ת"ל זה הדבר בעל מפר ואין חכם מפר נאמר כאן זה הדבר ונאמר בשחוטי חוץ זה הדבר מה להלן אהרן ובניו וכל ישראל אף בפרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל בנדרים למאי הלכתא אמר ר' אחא יעקב לומר הפרת נדרים בשלשה הדיוטות והא ראשי המטות כתיב אמר רב חסדא ואיתימא ר' יוחנן ביחיד מומחה ((דף עח ע"ב) אמר ר' חנינא השותק על מנת למיקם מפר אפילו מכאן ועד עשרה ימים מתיב רב חסדא