Rif Nedarim 27 רי״ף נדרים כ״ז

וחכ"א יפר נטולה אני מן היהודים אם אהא משמשתו ר' נתן אומר לא יפר וחכ"א יפר ההוא גברא דאמר ליתסר הנאה דעלמא עלי אי נסיבנא אתתא ולא תנינא הלכתא רהיט בגפי ותורבלי ולא מצי למתני אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה ואנסביה אתתא (דף צ ע"א) וזרקיה טינא ואייתיה לקמיה דרב חסדא אמר רבא מאן חכים למיעבד כי האי מילתא אלא רב אחא בר רב הונא דגברא רבה הוא קסבר כי היכי דפליגי רבנן ור' נתן בהפרה ה"נ פליגי בשאלה ורב פפי אמר מחלוקת בהפרה דר' נתן סבר אין הבעל מפר אא"כ חל הנדר דכתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה ורבנן סברי בעל מפר אע"פ שלא חל דכתיב מפר מחשבות ערומים אבל בשאלה ד"ה אין חכם מתיר עד שחל דכתיב לא יחל דברו:

(דף צ ע"ב) מתני' בראשונ' היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובתן האומרת טמאה אני לך השמים ביני לבינך ונטולה אני מן היהודים חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה אלא האומרת טמאה אני לך תביא ראיה אל דבריה השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה ונטולה אני מן היהודים יפר חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודי':

גמ' א"ר פפא בדיק לן רבא אשת כהן שנאנסה יש לה כתובה או אין לה כיון דאונס גבי כהן כרצון גבי ישראל וה"נ אין לה כתובה או דלמא מצי אמרה אנא הא חזינא (דף צא ע"א) גברא הוא דלא חזי ונסתחפה שדהו ואמינא ליה אנא מתניתין היא טמאה אני לך יש לה כתובה במאי עסקינן אי נימא באשת ישראל וה"ד אי ברצון כלום יש לה כתובה ואי באונס מי קמתסרא על בעלה אלא באשת כהן ואי ברצון כלום יש לה כתובה מי גרעה מאשת ישראל אלא באונס וקתני יש לה כתובה

איבעיא להו אמרה לבעלה גרשתני מהו אמר רב המנונא תא שמע האומרת טמאה אני לך ואפילו למשנה אחרונה דקתני דלא מהימנא התם הוא דמשקרא דידעה דבעלה לא ידע בה אבל גבי גרשתני דידע בה מהימנא חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה אמר לו רבא אדרבה אפילו למשנה ראשונה דקתני דמהימנא משום דלא עבידא לבזויי נפשה אבל הכא זמנין דתקיף לה מן בעלה מעיזה ומעיזה ההיא אתתא דכל יומא דתשמיש הוית מייתא ליה מיא לממשי ידיה דגברא יומא חד אייתת ליה מיא לממשי ידיה א"ל מה דין הא מילתא לא הוה האידנא א"ל א"כ חד מן (דף צא ע"ב) אהלויי דהוו הכא אי את לא דלמא חד מנהון א"ר נחמן עיניה נתנה באחר ולית מששא במלה.

(א) הכא אתתא דלא הוי בדיחא דעתה בהדי גברא א"ל האידנא מאי שנא אמרה ליה מעולם לא ציערתן בדרך ארץ כי האידנא אמר לא הוה הדא מילתא האידנא א"ל א"כ הלין נפטויי דהוו הכא אי לאו את דלמא חד מנהון א"ר נחמן לא תשגחון בה עיניה נותנת באחר ולית מששא במלה ההוא גברא דהוי מהרזק בביתא הוא ואתתא חדא זימנא על ואתי מרי דביתיה פרטיה ההוא להוצא וערק אמר רבא אתתא שריא דאי איתא דעביד איסורא ארכוסי הוי מרכס.

ההוא נואף דעייל לגבי ההיא איתתא אתא גברא סליק נואף ויתיב אבלאי דבבא והוו מחתון תמן תהלי דטעמינון הויא בעא מרי דביתיה למיכל מהני תחלי בלא דעתא דאנתתיה אמר ליה ההוא נואף לא תיכול מנהון דטעמינהון חויא אמר