Rif Sanhedrin 13 רי״ף סנהדרין י״ג

הנחילו את בניו הא כיצד יום לתחלת דין ולילה לגמר דין:

מתני' (דף לב.) דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום שלאחריו לחובה לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בעיו"ט :

גמ' ירושלמי ^*בפירקין הל"ו ובכתובות פ"א הל"אאסור לדון דיני ממונות בע"ש והא מתני' פליגא אין דנין דיני נפשות לא בערב שבת דיני נפשות הוא דלא דייני בערב שבת הא דיני ממונות דייני אמרי כאן להלכה כאן לדברי תורה.

ירושלמי תני העד אינו מלמד לא זכות ולא חובה מנין שנאמר (במדבר ל״ה:ל׳) ועד אחד לא יענה בנפש למות ^*[בירושלמי שלפנינו ליתא בבא זו אך איתא בש"ס דילן כאן דף ל"ד ור"ל אחד מן התלמידים דאין עונה לחובה ע"ש]ומנין אפי' אחד שנא' אחד לא יענה ומנין הוא בעצמו לא יענה שנאמר לא יענה בנפש למות:

אמר רב יהודה שלשה שנכנסו לבקר את החולה רצו כותבין רצו עושין דין שנים כותבין ואין עושין דין אמר רב חסדא לא שנו אלא ביום אבל בלילה כותבין ואין עושין דין דהוו להו עדים ואין עד נעשה דיין וסומא באחת מעיניו כשר לדון דיני ממונות דאמרינן ההוא סומא באחת מעיניו דהוה בשיבבותיה דרבי יוחנן דהוה

קא דאין דינא ולא הוה א"ל רבי יוחנן ולא מידי והיכי עביד הכי והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן (נדה מט:) כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שכשר להעיד ואינו כשר לדון ואמר ר' יוחנן לאיתויי סומא באחת מעיניו שאינו כשר לדון רבי יוחנן סתמא אחריני אשכח דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה דהא כולהו אינשי לא מטו למיחזי בליליא כדחזי סומא באחת מעיניו ביום וקתני דגומרין בלילה וכיון דגומרין בלילה דין הוא לסומא באחת מעיניו שידון ביום לכתחלה ומאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא איבעי' אימא סתמא דרבים עדיף דהך סתמא רבי מאיר היא ואי בעית אימא משום דקתני לה גבי הלכתא דדיינא למימרא דהיאך אגב גררא נסבא ולאו עיקר היא:

מתני' (דף לב.) הכל כשרין לדון דיני ממונות ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות :

גמ' (דף לו:) הכל לאיתויי מאי א"ר יהודה לאיתויי ממזר והא תנינא חדא זימנא בנדה (דף מט:) כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות ויש שהוא ראוי לדון דיני ממונות ואינו ראוי לדון דיני נפשות והוינן בה כל לאיתויי מאי א"ר יהודה לאיתויי ממזר חדא לאיתויי גר וחדא לאיתויי ממזר:

האי גר דקא אמרינן כשר לדון דיני ממונות דוקא דאמו מישראל דגרסינן בפ' מצות חליצה (דף קב.) אמר רבא גר דן את חבירו דבר תורה שנאמר (דברים י״ז:ט״ו) שום תשים עליך מלך עליך הוא דבעינן מקרב אחיך אבל גר דן את חבירו ואם היתה אמו מישראל דן אפי' ישראל ולענין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל מאי טעמא תרי בישראל כתיבי:

וגרסי' נמי בפ' החולץ ליבמתו (דף מה:) רב אשי אכשריה לרב מרי בר רחל ומנייה בפורסי דבבל ואע"ג דאמר מר כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך כיון דאימיה מישראל מקרב אחיך קרינא ביה:

וגרסי' נמי בקדושין בפ' עשרה יוחסין (דף עו:) אושפזיכניה דרב אדא בר אהבה גיורא הוה והוי קא מינצו איהו ורב ביבי מר אמר אנא עבדינא שררותא דמתא ומר אמר אנא עבידנא שררותא דמתא אתו לקמיה דרב יוסף אמר להו תנינא שום תשים עליך מלך מקרב אחיך כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך א"ל רב אדא בר אהבה ואפי' אמו מישראל א"ל אמו מישראל מקרב אחיך קרינא ביה הלכך לא מיתוקמא הא דאמרינן הכא לאיתויי גר אלא באמו מישראל:

סליקו להו אחד דיני ממונות