Rif Sanhedrin 9 רי״ף סנהדרין ט׳

רבי אלעזר אומר מדבריהם נזדכה פלוני:

מתני' (דף כט.) גמרו את הדבר היו מכניסין אותן וגדול שבדיינים אומר איש פלוני אתה זכאי ואיש פלוני אתה חייב ומנין כשיצא שלא יאמר אני מזכה וחברי מחייבין אבל מה אעשה וחברי רבו עלי על זה נאמר (משלי י״א:י״ג) הולך רכיל מגלה סוד:

גמ' (דף ל.) תניא רבי נחמיה אומר כך היה מנהגן של אנשי ירושלם מכניסין לבעלי דינין ושומעין דבריהם ומכניסין לעדים ושומעין דבריהם ומוציאין כל אדם לחוץ ונושאין ונותנין בדבר וגומרין את הדבר ואח"כ מכניסין לבעלי דינים ונדול שבדיינים אומר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב תניא אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהן כאחד ר' יהושע בן קרחה אומר אפי' בזה אחר זה ואין עדותן מצטרפת עד שיעידו שניהם כאחד ר' נתן אומר שומעים דבריו של זה היום וכשיבא חברו למחר שומעין דבריו:

(דף ל:) והלכתא כר' יהושע בן קרחה והלכתא כרבי נתן ואפילו הודאה אחר הודאה או הודאה אחר הלואה או הלואה אחר הלואה או הלואה אחר הודאה מצטרף כר' יהושע בן קרחה (דף לא.) נהרדעי אמרי אפי' אחד אומר מנה שחור ואחד אומר מנה לבן מצטרף כמאן כרבי שמעון בן אלעזר דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר לא נחלקו בית שמאי וב"ה (אלא) על שתי כתי עדים שכת אחת אומרת מנה וכת אחת אומרת מאתים שיש בכלל מאתים מנה ועל מה נחלקו על כת אחת שבית שמאי אומרים נחלקו עדותן ובית הלל אומרים יש בכלל מאתים מנה וכן הלכה

אחד אומר חבית של יין ואחד אומר חבית של שמן הוה עובדא וחייביה ר' אמי חביתא דחמרא מיגו חביתא דמשחא כמאן כר"ש בן אלעזר אימור דאמר ר"ש בן אלעזר היכא דיש בכלל מאתים מנה כי האי נוונא מי אמר אלא לדמי אחד אומר בדיוטא העליונה ואחד אומר בדיוטא התחתונה אמר ר' חנינא מעשה בא לפני רבי וצירף עדותן:

ומנין כשיצא שלא יאמר אני המזכה וכו': ההוא תלמידא דאפיק מילתא דאיתמר בבי מדרשא דר' אמי לבתר עשרים ותרתין שנין אפקיה רבי אמי מבי מדרשא ואכריז עליה דין גלי רזיא:

מתני' (שם) כל זמן שהוא מביא ראיה הוא סותר את הדין אמרו לו כל ראיה שיש לך הבא מיכן ועד ל' יום הביא בתוך ל' יום סותר ואם לאו אינו סותר רשב"ג אמר מה יעשה זה שלא מצא בתוך ל' ומצא לאחר ל':

גמ' אמר רבה בר רב הונא הלכה כרשב"ג:

מתני' אמרו לו הבא עדים אמר אין לי עדים הבא ראיה אמר אין לי ראיה לאחר זמן מצא עדים ומצא ראיה הרי זו אינה כלום אמר רשב"ג

מה יעשה זה שלא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים לא היה יודע שיש לו ראיה ומצא ראיה ^*במשנה שבגמ' ובאלפסי ד"ס (מן ואמרו לו עד אין לי ראיה) ליתאאמרו לו הבא עדים ואמר אין לי עדים הבא ראיה ואמר אין לי ראיה ראה שהוא חייב ואמר קרבו פלוני פלוני והעידוני או שהוציא ראיה מתוך אפונדתו הרי זה אינו כלום:

גמ' אמר רבה בר רב הונא אין הלכה כרשב"ג ההוא ינוקא דאתא לדינא לקמיה דרב נחמן א"ל אית לך עדים אמר ליה לא אית לך ראיה א"ל לא חייביה רב נחמן הוה קא בכי ואזיל שמעוה הנך אינשי אמרי ליה מ"ט בכית א"ל דאתאי לקמיה דרב נחמן לדינא ואמר לי אית לך ראיה ואמרי ליה לא וחייבן ר"נ אמרי ליה אנן ידעינן במילי דאבוך אתא לקמיה דרב נחמן אמר להו ר"נ כי קא אמרינן לאחר זמן מצא עדים ומצא ראיה הרי זו אינה כלום הני מילי בגדול דידע במילי דאבוה אבל קטן אפילו רבנן מודו דקטן במידי דאבוה לא ידע:

ההיא איתתא דנפק שטרא מתותי ידה בבי דינא דרב נחמן אמרה ליה ידענא בהאי שטרא דפריע הוא הימנה רב נחמן א"ל רבא כמאן כרבי דאמר אותיות נקנות במסירה דאי בעי אמרה לקוח הוא בידי אמר ליה לא שאני הכא דאי בעיא קלתיה איכא דאמרי לא הימנה רב נחמן א"ל רבא והא אי בעיא קלתיה אמר ליה כיון דאיתחזק שטרא בבי דינא אי בעיא (דף לא:) קלתיה לא אמרינן איתיביה רבא לרב נחמן סימפון שיוצא בב"ד אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו אין עליו עדים ^*נ"א ויצאאו שיצא מתחת ידי שליש ואע"ג שהוחזק בב"ד או שיצא לאחר חיתום שטרות הרי זה כשר אלמא שליש מהימן תיובתא דרב נחמן תיובתא

כי אתא רב שמואל בר יהודה א"ר יוחנן לעולם מביא ראיה וסותר עד ^*באשר"י הגי' שיסתרשיסתום טענותיו כיצד אמרו לו הבא עדים אמר אין לי עדים הבא ראיה אמר אין לי ראיה ואם אח"כ באו עדים ממדינת הים או שהיתה דיסקיא של אביו מופקדת ביד אחרים מביא וסותר:

כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן התוקף את חבירו בדין אחד אומר נידון כאן ואחד אומר נלך למקום הועד כופין אותו עד שילך למקום הועד אמר לפניו רבי אלעזר רבי מי שנושה בהבירו מנה יוציא מנה על מנה אלא כופין אותו ודן בעירו:

איתמר נמי אמר רב ספרא שנים שנתעצמו בדין אחד אומר נידון כאן ואחד