Rif Shabbat 39 רי״ף שבת ל״ט

מלח המותרין נותן שמן ומלח או שמן ומים ובלבד שלא יתן מים ומלח לכתחלה ולית הלכתא כר' יוסי אלא כתנא קמא דאמרינן בעירובין בפירקא קמא (דף יד:) אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה כר' יוסי לא בהילמי ולא בלחיים:

(מכילתין דף קח:) תני רב יהודה בר חביבא אין עושין מי מלח עזין מאי מי מלח עזין רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו כל שהביצה צפה בהן וכמה אמר אביי תרי תילתי מלחא וחדא מיא למאי עבדי לה אמר רבי אבהו למורייסא ותני רב יהודה בר חביבא אין מולחין צנון וביצה בשבת רב חזקיה משמיה דאביי אמר צנון אסור וביצה מותרת וכן הלכה:

אמר רב נחמן מריש הוה מלחנא פוגלא בשבתא אמינא אפסודי קא מפסידנא ליה דאמר שמואל פוגלא חורפיה מעלי ליה כיון דשמעיתה להא דאמרי' כי אתא עולא אמר במערבא מלחי פישרי פישרי מימלח לא מלחנא טבולי מטבילנא:

יין לתוך העין אסור ע"ג העין מותר ורוק תפל אפי' ע"ג העין אסור וכן הלכה אמר מר עוקבא אמר שמואל שורה אדם קילורין מערב שבת ונותן ע"ג עיניו בשבת ואינו חושש בר ליואי הוה קאי קמיה דמר עוקבא חזייה דהוה עמיץ ופתח אמר ליה כולי האי לא שרו רבנן ולא שרא מר שמואל

תניא חנניה אומר משום רבי יהודה טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית מכל קילורין שבעולם הוא היה אומר יד לעין תקצץ יד לחוטם תקצץ יד לפה תקצץ ^*[יד לאזן תקצץ]יד לחיסודה תקצץ יד לאמה תקצץ יד לפי טבעת תקצץ יד (דף קט.) לגיגית תקצץ יד מחרשת יד מסמאת יד מעלה פוליפוס תנן התם בנדה (נידה דף יג.) כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת באנשים תקצץ מאי שנא נשים ומאי שנא אנשים נשים דלאו בנות הרגשה נינהו משובחת אנשים דבני הרגשה נינהו תקצץ אי הכא מאי אריא מרבה אפילו לא מרבה נמי כי קתני מרבה אנשים:

תנא בד"א לענין שכבת זרע אבל לענין זוב אף באנשים היא משובחת ואפילו לענין שכבת זרע נמי אם בא לבדוק בחרס או בצרור בודק ומטלית עבה הרי היא כחרס:

תניא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם אמרו לו לר' אליעזר והלא ניצוצות מתיזין לו על רגליו ונראה ככרות שפכה ומוציא לעז על בניו שהם ממזרים אמר להם מוטב שיוציא לעז על בניו ואל יעשה עצמו כרשע לפני המקום אפילו שעה אחת תניא אידך אמר להם רבי אליעזר לחכמים אפשר שיעמוד על מקום גבוה ומשתין או ישתין בעפר תיחוח ולא יעשה עצמו שעה אחת רשע לפני המקום

הי מינייהו אמר להם ר' אליעזר ברישא אילימא קמייתא בתר דאמר להו איסורא הדר אמר להו תקנתא אלא הא אמר להו ברישא ואמרו ליה לא מצא מקום גבוה או עפר תיחוח מאי אמר להם מוטב שיוציא לעז על בניו ואל יעשה עצמו כרשע לפני המקום אפילו שעה אחת וכל כך למה מפני שלא יוציא שכבת זרע לבטלה דאמר ר' יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר (בראשית ל״ח:י׳) וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו דבי ר' אמי אמרי כאילו שופך דמים שנאמר (ישעיהו נ״ז:ה׳) הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים אל תקרי שוחטי אלא סוחטי רב אשי אמר כאילו עובד ע"ז כתיב הכא תחת כל עץ רענן וכתיב התם (דברים י״ב:ב׳) על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן:

שמואל ורב יהודה הוו קיימי אאיגרא דבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא בליליא א"ל רב יהודה צריכני להשתין מים א"ל שיננא אחוז באמה והשתין מים לחוץ והיכי עביד הכי והתניא ר' אליעזר אומר כל

האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם אמר אביי עשאוה כבולשת דתנן (ע"ז ע:) בולשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה כולן מותרות מפני שאין להם פנאי לנסך אלמא כיון דבעיתי לא אתי לנסוכי הכא נמי כיון דבעית לא אתי להרהורי והכא מאי בעתותא איכא איבעית אימא בעתותא דליליא ודאיגרא ואיבעית אימא בעתותא דרביה ואיבעית אימא בעתותא דשכינה ואיבעית אימא שאני רב יהודה דאיכא אימתא דמריה עליה דקרי שמואל עליה דרב יהודה אין זה ילוד אשה ואיבעית אימא נשוי הוה דאמר רב נחמן אם היה נשוי מותר ואיבעית אימא כי הא אורי ליה דתני אבא בריה דרב בנימין בר חייא אבל מסייע בביצים מלמטה ואבע"א כי הא אורי ליה דא"ר אבהו א"ר יוחנן גבול יש לה מעטרה ולמעלה אסור מעטרה ולמטה מותר

(נדה יג:) אמר רב כל המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי ולימא אסור משום דקא מגרי יצר הרע אנפשיה רבי אמי אמר נקרא כופר שכן אומנותו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו לך ועבוד ע"ז והולך ועובד איכא דאמרי א"ר אמי כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו למחיצתו של הקב"ה שנא' (בראשית לח) וירע בעיני ה' אשר עשה וכתיב (תהילים ה׳:ה׳) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע א"ר אלעזר מאי לא יגורך רע לא יגור במגורך רע ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב (ישעיהו א׳:ט״ו) ידיכם דמים מלאו אלו המנאפים ביד כדתנא דבי רבי ישמעאל (שמות כ) לא תנאף לא תהא נואף בין ביד בין ברגל וקרי ביה לא תנאיף

ת"ר הגרים והמשחקים בתינוקות מעכבין את המשיח בשלמא גרים משום דר' חלבו דאמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת בבשר החי אלא משחקין בתינוקות מאי היא אילימא משכב זכור בני סקילה נינהו ואלא דרך אברים בני מבול נינהו אלא דנסבי קטנות דלאו בנות אולודי נינהו דא"ר יוסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר (ישעיהו נ״ז:ט״ז) כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי:

גרסינן בפרק אין מעמידין בהמה (ע"ז כח:) אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת סבור מינה הני מילי דשחיקי סמנין מאתמול אבל מישחק ואיתויי לא אמר להו ההוא מרבנן ורבי יעקב שמיה לדידי מיפרשא לי מיניה דמר יהודה דאפילו מישחק ואיתויי מרה"ר נמי:

ההיא אמתא דהות בי מר שמואל דמרדה לה עינא בשבתא וצווחה וליכא דמשגח בה פקע עינא ומתה נפק מר שמואל ודרש עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת כגון מאי אמר רב יהודה כגון רירא דיצא דמא ודמעתא וקדחא ותחלת אוכלא לאפוקי סוף אוכלא ופצוחי עינא דלא אמר רבי