Rif Shabbat 44 רי״ף שבת מ״ד

מקרא אחד דרשו (שמות ט״ז:כ״ה) ויאמר משה אכלוהו היום וגו' ר' חידקא סבר הני תלתא היום דכתיבי לבר מאורתא ורבנן סברי בהדי דאורתא והלכתא כרבנן:

(דף קיח.) תנו רבנן קערות שאכלו בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית שחרית מדיחן לאכול בהן בצהרים בצהרים מדיחן לאכול בהם במנחה מן המנחה ולמעלה שוב אינו מדיח אבל כוסות וקיתוניות וצלוחיות מדיחם והולך כל היום כולו לפי שאין קבע לשתיה:

אמר רבי שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג מחבלו של משיח כתיב הכא יום וכתיב התם יום (מלאכי ג׳:כ״ד) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' מדינה של גיהנם כתיב הכא יום וכתיב התם יום עברה היום ההוא וממלחמת גוג ומגוג כתיב הכא יום וכתיב התם (יחזקאל לא) ביום בא גוג

א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא כל מי שמענג עצמו בשבת נותנין לו נחלה בלא מצרים שנאמר (ישעיהו נ״ח:י״ד) אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך (דף קיח:) נחלת יעקב אביך לא כאברהם דכתיב ביה (בראשית י״ג:י״ז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה ולא כיצחק דכתיב ביה (בראשית כ״ו:ג׳) כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל אלא כיעקב דכתיב ביה (בראשית כ״ח:י״ד) ופרצת ימה וקדמה וגו' ר"נ בר יצחק אמר ניצול משעבוד מלכיות כתיב הכא והאכלתיך נחלת יעקב אביך והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם (דברים ל״ג:כ״ט) ואתה על במותימו תדרוך אמר רב יהודה א"ר כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר אז תתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך עונג זה איני יודע מהו כשהוא אומר (ישעיהו נ״ח:י״ג) וקראת לשבת עונג הוי אומר זה תענוג שבת:

במה מענגה אמר רבה בריה דרב יהודה בר שילת משמיה דרב בדגים קטנים וראשי שומים ותבשיל של תרדים ^*בגמ' וברא"ש איתא רב חייא בר אשירב אשי אמר אפילו דבר מועט ועשאו לכבוד שבת הרי זה עונג מאי היא אמר רב פפא כסא דהרסנא:

א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המשמר את השכת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כאנוש מוחלין לו שנאמר (ישעיהו נ״ו:ב׳) אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו אל תיקרי מחללו אלא מחול לו:

אמר רב יהודה אמר רב אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון שנאמר (שמות ט״ז:כ״ז) ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו וכתיבבתריה ויבא עמלק:

א"ר שמעון בן יוחאי אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין שנאמר (ישעיהו נ״ו:ד׳) כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדשי:

א"ר יוסי יהא חלקי עם אוכלי שלש סעודות בשבת:

א"ר יוסי יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום איני והאמר מר כל הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף כי קאמרינן בפסוקי דזמרה ומאי ניהו (תהלים קמד) מתהלה לדוד עד (תהילים ק״נ:ו׳) כל הנשמה תהלל יה:

(דף קיט.) ר' חנינא מיעטף וקאי בפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת מלכא רבי ינאי לבש מאניה ומכסי אמר בואי כלה בואי כלה רבה בר רב הונא איקלע לבי רבה בר רב נחמן קריבו ליה תליסר סאוי טחיי אמר להו מי הויתון ידעין דאתינא לגבייכו דטרחיתון כולי האי אמרו ליה מי עדיפת לן מינה ר' אבא הוה זבין בתליסר איסתרי פשיטי בשרא מתליסר טבחי ומשלים להו אצינורא דדשא ואמר להו אשור הייא אשור הייא ר' אבהו הוה יתיב אתכתכא דשאגא ושייף נורא רב ענן לביש גונדא דתנא (לעיל קיד.) דבי רבי ישמעאל בגדים שבישל בהם קדרה לרבו אל ימזוג בהם כוס לרבו

רב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא רב הונא מדליק שרגא רב פפא גדיל פתילתא רבחסדא פרים סילקא רבה ורב יוסף מצלחי ציבי רבי זירא מצתת צתותי רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק אמר אילו מקלעי לי ר' אמי ור' אסי מי לא מכתיפנא ועיילנא קמייהו ר' אמי ור' אסי הוו מכתפי ועיילי מכתפי ונפקי אמרי אילו מיקלע גבן ר' יוחנן מי לא מכתיפנא קמיה:

בעא מיניה רבי מר' ישמעאל ברבי יוסי עשירים שבא"י במה הם זוכין א"ל בשביל שמעשרין דכתי' (דברים יד) עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר עשירים שבבבל במה הן זוכין בשביל שמכבדין

את התורה ושבשאר ארצות במה הם זוכין בשביל שמכבדין את השבת א"ר חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית אחד בלודקיא והביאו לפניו שולחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם וששה עשר שלשלאות של כסף קבועות בו וקערות וקיתוניות וכוסות וצלוחיות קבועות בו ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים כשהן מניחין אותה אומרים (תהלים כד) לה' הארץ ומלואה וכשהן מסלקים אותה אומרים (תהילים קט״ו:ט״ז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם אמרתי לו בני במה זכית לכך אמר לי קצב הייתי וכל בהמה נאה שמצאתי אמרתי זו לכבוד שבת אמרתי לו בני אשריך וברוך המקום שזיכך לכך:

גרסינן בפרק יום טוב שחל להיות ערב שבת (דף טז.) תאני רב תחליפא אבוה דרבנאי חוזאה ואמרי לה אחוה דרבנאי חוזאה כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה ועד ר"ה חוץ מהוצאות שבתות וי"ט והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם מוסיף מוסיפין לו ואם פיחת פוחתין לו:

תניא אמרו על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אמר זו לשבת למחר מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה בו שכל מעשיו היו לשם שמים ואומר (תהלים סח) ברוך ה' יום יום תנ"ה שמאי אומר מחד בשביך לשבתיך הלל אומר ברוך ה' יום יום:

(מכילתין דף קיט.) אמר ליה ריש גלותא לרב המנונא מאי דכתיב (ישעיה נח) לקדוש ה' מכובד א"ל זה יום הכפורים שאין בו לא אכילה ולא שתיה אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה וכבדתו רב אמר להקדים ושמואל אמר לאחר אמרו ליה דבי ר' ינאי לרב פפא כגון אנן דשכיח לן בכל יומא ויומא בשרא וחמרא במאי נייקריניה אמר להו נישנייה אי רגיליתו לאקדומי אחריתו ואי רגיליתו לאחורי אקדימו רב ששת בקייטא מותיב להו לרבנן היכא דמטי שמשא בסיתוא מותיב להו היכא דמטי טולא כי היכי דלוקמן הייא ר' זירא הוה (דף קיט:) מהדר אזוגי דרבנן ואמר להו במטותא מינייכו דלא תחלוניה:

אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר ויכולו דאמר רב המנונא כל האומר ויכולו כשהוא מתפלל מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר ויכולו אל תיקרי ויכולו אלא ויכלו:

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין את ידיהם על ראשו ואומרים לו (ישעיהו ו׳:ז׳) וסר עונך וחטאתך תכופר:

תניא ר' יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שיהיה לשבת אחרת כך ומלאך רע אומר בעל כרחו אמן ואם לאו מלאך רע אומר יהי רצון שיהיה לשבת אחרת כך ומלאך טוב אומר בעל כרחו אמן א"ר אלעזר לעולם יסדר אדם שולחנו בערב שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית:

אמר רבי חנינא לעולם יסדר אדם שולחנו למוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית:

חמין במ"ש מלוגמא פת חמה במ"ש מלוגמא ר' אבהו הוו עבדין ליה עיגלא תילתא באפוקי שבתא הוה אכיל מיניה כולייתא כי גדל אבימי בריה א"ל לאבוה למה לך לאפסודי כולי האי נשבוק עד מעלי שבתא שבקיה ואתא אריא ואכליה:

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אין הדליקה מצויה אלא בבית שיש בה חלול שבת שנאמר (ירמיהו י״ז:כ״ז) ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא [וגו'] והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה מאי ולא תכבה אמר רב נחמן בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה:

מתני' (דף קכ.) מצילין סל מלא ככרות בשבת ואע"פ שיש בו מאה סעודות ועיגול של דבילה וחבית של יין ואומר לחבריו בואו והצילו לכם ואם היו פקחין עושין עמו חשבון אחר השבת להיכן מצילין אותו לחצר המעורבת בן בתירא אומר אף לשאינה מעורבת:

גמ' מצילין סל מלא ככרות והא תנא רישא ג' סעודות ותו לא אמר רב הונא לא קשיא כאן בבא להציל כאן בבא לקפל פירוש להציל בכלי אחד לקפל בב' ובג' כלים ר' אבא בר' זבדא אמר רב אידי ואידי בבא לקפל ול"ק כאן לאותה