Rif Shabbat 64 רי״ף שבת ס״ד

משום רבית:

מטילין חלשים וכו'. מאי אבל לא על המנות א"ר יעקב בריה דבת יעקב אבל לא על המנות של חול ביו"ט:

(דף קנ.) מתני' לא ישכור אדם פועלים בשבת ולא יאמר אדם לחבירו שכור לי פועלים בשבת אין מחשיכין על התחום בשבת לשכור לו פועלים ולהביא פירות אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידו כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו:

גמ' תניא לא יאמר אדם לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב ר' יהושע בן קרחה אומר אומר אדם לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כר' יהושע בן קרחה דאמר קרא (ישעיה נט) ממצוא חפצך ודבר דבר דבור אסור מחשבה מותרת והני מילי דבר הרשות הוא דאסור אבל דבור דמצוה מותר דאמר קרא ממצוא חפצך ודבר דבר חפציך אסורין חפצי שמים מותרין:

רב חסדא ורב המנונא דאמרי תרוייהו חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת:

ואמר רבי אלעזר פוסקין צדקה לעניים בשבת ואמר ר' יעקב אמר ר' יוחנן מפקחין פקוח נפש בשבת ואמר רבי יעקב א"ר יוחנן הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לפקח על עסקי רבים בשבת וא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן הולכין לטרטיאות ולקרקסיאות לפקח על עסקי רבים בשבת ואני שמואל אומר דהכא לא גרסינן בשבת דאפילו בחול איצטריך למשרי משום פיקוח רבים דאי לאו פיקוח אסור למיזל כדאמרינן במסכת ע"ז משום דכתיב (תהילים א׳:א׳) ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב) תאנא דבי מנשה משדכין על התינוקות ליארס ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות:

אמר רב יהודה אמר שמואל חשבונות של מה לך ושל מה בכך מותר לחשבן בשבת תניא נמי הכי חשבונות שעברו וחשבונות שעתידין להיות אסור לחשבן בשבת וחשבונות של מה לך (דף קנ:) ושל מה בכך מותר בשבת ורמינהו מחשבין חשבונות שאינן צריכים ואין מחשבים חשבונות הצריכים כיצד אומר אדם לחבירו כך וכך פועלים השכרתי וכך וכך הוצאתי על דירה זו אבל לא יאמר כך וכך הוצאתי כך וכך אני עתיד להוציא ולטעמיך תקשי לך היא גופה אלא לא קשיא הא דאיכא אגירי דאגירי גביה והא דליכא אגירי דאגירי גביה אי איכא אגירי דאגירי גביה אפילו חשבונות שעברו נמי אסור לחשבן דהא קא בעי למידע כמה בעי למיתב להו והוה להו חשבונות שצריכים ואסור ואי ליכא אגירי דאגירי גביה הוו להו חשבונות שאינן צריכין ושרי

ת"ר מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרצה בתוך ביתו ונמלך עליה לגודרה בשבת ונזכר שהוא שבת ולא גדרה ונעשה לו נס ועלה בו צלף וממנו היתה פרנסתו ופרנסת בני ביתו:

אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לומר ^*בגמ' לחברולכרך פלוני אני הולך למחר שאם יש שם בורגנין הולך אפילו בשבת:

אבל מחשיך הוא לשמור וכו': ומקשינן ואע"ג דלא אבדיל והאמר ר' אליעזר בן אנטיגנוס משום רבי אלעזר ברבי ינאי אסור לאדם שיעשה חפציו קודם שיבדיל וכי תימא דאבדיל בתפלה והאמר רב יהודה אמר שמואל המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס וכי תימא דאבדיל על הכוס כוס בשדה מי איכא תרגמה רב נתן בר אמי קמיה דרבא בין הגתות שנו א"ל רב אדא לרב אשי כי הוינן במערבא אמרי המבדיל בין קדש לחול ועבדינן צרכינן כלומר אינו צריך לומר

בין אור לחשך כולהו אלא ברוך אתה י"י אמ"ה המבדיל בין קדש לחול בלבד: אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמרינן המבדיל בין קדש לחול וסלתינן סלתי':

כלל אמר אבא שאול וכו' (דף קנא.) אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לו לאדם לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי דקתני כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו מדאחשוכי אחשיך שמור נמי עביד:

ת"ר אין מחשיכין על התחום להביא בהמה היתה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה להביא לה הדס ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכין ואומרין לו לך למקום פלוני ואם לא תמצא במקום פלוני לך למקום פלוני ואם לא תמצא במנה הבא במאתים ר' יוסי אומר ובלבד שלא יזכור לו סכום מקח:

השוכר את הפועל לשמור לו את הפרה ולשמור לו את התינוק אין נותנין לו שכרו של שבת לפיכך אין אחריות שבת עליו אם היה שכיר שנה שכיר שבוע שכיר שבת נותנין לו שכרו של שבת לפיכך אחריות שבת עליו ולא יאמר תן לי שכרי של שבת אלא אומר לו תן לי שכרי של עשרה ימים:

מתני' מחשיכין על התחום לפקח על עסקי הכלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכין נכרי שהביא חלילים בשבת לא יספוד בהן ישראל אא"כ באו ממקום קרוב עשו לו ארון וחפרו לו קבר יקבר בו ישראל ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית:

גמ' מאי מקום קרוב רב אמר מקום קרוב ממש ושמואל אמר חיישינן שמא חוץ לחומה לנו כלומר אע"ג דחזינן להו