Rif Shabbat 66b רי״ף שבת ס״ו ב

תעשה כל מלאכה אמר רב אדא בר אהבה מניחו עליה כשהיא מהלכת סוף סוף אי אפשר דלא קיימא פורתא להשתין מים או להטיל גללים והא קא אתי למיעבד עקירה והנח' אלא כשהיא מהלכת מניחו עליה וכשהיא עומדת נוטלו מעליה:

אמר רב אדא בר אהבה היתה חבילתו מונחת לו על כתיפו רץ תחתיה ולא נחית לה עד שמגיע לביתו ודוקא רץ אבל קלי קלי לא מ"ט כיון דליכא היכרא אתי למיעבד עקירה והנחה סוף סוף כי מטי לביתיה אי אפשר דלא קאי וקא מעייל מרה"ר לרה"י דזריק ליה כלאחר יד:

(דף קנד:) הגיע לחצר החיצונה וכו': אמר רב הונא היתה בהמתו טעונה כלי זכוכית כגון קרני דאומני דאסור לטלטלן משום דלא חזיין מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה ומתיר את החבלים והשקין נופלין מאליהן ודוקא בשליפי זוטרי דאי בעי שמיט להו לכרים וכסתות מתותייהו ולא קא מבטל כלי מהיכנו מהא שמעינן דלית הלכתא כר' יצחק דאמר בפרק כירה (דף מג.) אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת דהא הכא אוקימנא בקרני דאומני דלא חזיין וקאמר דמביא כר או כסת ומניח תחתיהן תניא רבי שמעון בן יוחי אומר היתה בהמתו טעונה שליף של תבואה מכניס ראשו תחתיו ומסלקו לצד אחר והוא נופל מאליו אביי