Rif Yevamot 20a רי״ף יבמות כ׳ א

ויוציא ויתן כתובה שמא לא זכה לבנות ממנה ואע"פ שאין ראייה לדבר זכר לדבר שנאמר (בראשית י) מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ללמדך שאין ישיבת חו"ל עולה לו מן המנין לפיכך היה הוא חולה או היא חולה או שניהן חבושין בבית האסורים אין עולה להן מן המנין (דף סד:) אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב לא שנו אלא בדורות הראשונים ששנותיהם מרובות אבל דורות אחרונים ששנותיהן מועטות שתי שנים ומחצה כנגד ג' עיבורין (אמר) רבא אמר רב נחמן שלש שנים כנגד שלש פקידות דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה ורחל וחנה אמר רבא ליתנהו להני כללי מכדי מתניתין מאן תקן רבי והא ביומי ^*צ"ל דודרבי דאימעוט שני דכתיב (תהילים צ׳:י׳) ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו':

גירשה מותרת לינשא לאחר ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים שני אין שלישי לא מתניתין מני רבי היא דאמר בתרי זימני הוי חזקה דתניא מלה ראשון ומת שני ומת שלישי לא תמול דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר שלישי תמול רביעי לא תמול ואסיקנא נשואין ומלקיות כרבי וסתות ושור המועד כרשב"ג נשואין כדאמרן מלקיות כדתנן מי שלקה ושנה ב"ד מכניסים אותו לכיפה ומאכילים אותו שעורים עד שכרסו נבקעת וסתות דתנן אין האשה (דף סה.) קובעת לה וסת עד שתקבענה שלשה פעמים ואינה מטהרת מן הוסת עד שתעקר ממנה שלשה פעמים שור המועד דתנן אי זה הוא שור המועד כל שהעידו בו שלשה פעמים ומסתברא דמילה כנשואין דבתרי זימני הויא חזקה דספק נפשות הוא וספק נפשות