Rif Yevamot 28 רי״ף יבמות כ״ח

דהויא לה אנוסה דאמרי' מאי הוה לה למעבד (דף פח.) וכן אמר רב לא שנו אלא שנשאת בעד אחד אבל נשאת בשני עדים לא תצא מהיתרה של בעל הראשון ולית הלכתא הכין אלא לא שנא נשאת על פי בית דין ובעד אחד ולא שנא נשאת על פי שני עדים אם בא בעלה הראשון תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה דאמרינן לקמן (דף צא:) רב פפא סבר למיעבד עובדא דמאי הוה לה למיעבד אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא והא אנן תנן הני מתניתא א"ל ולא שנינהו א"ל ואנן אשינויא ניקום וניסמוך דאלמא לית הלכתא כרב דאמר לא תצא מהיתרה של בעלה הראשון ולא כרבי שמעון דאמר נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו ואף על גב דאמר רב הכין הלכתא לא סמכינן עליה:

(דף פח:) וצריכה גט מזה ומזה: בשלמא מראשון תיבעי גט אלא משני אמאי זנות בעלמא הוא אמר רב הונא גזירה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ונמצאת אשת איש יוצאת בלא גט אי הכי סיפא דקתני אמרו לה מת בעליך ונתקדשה ואח"כ בא בעלה מותרת לחזור לו ה"נ נימא גזירה שמא יאמרו גירש זה וקידש זה ונמצאת אשת איש יוצאת בלא גט (דף פט.) סיפא אמרי קידושי טעות הוו רישא נמי אמרי נישואי טעות הוו אלא רישא דעבדה איסורא קנסוה רבנן סיפא דלא עבדה איסורא לא קנסוה דבנן:

ואין לה כתובה מ"ט תקינו רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה הכא תהא קלה בעיניו להוציאה:

ולא מזונות ולא פירות ולא בלאות מ"ט תנאי כתובה ככתובה דמי וכיון דלית לה כתובה לית לה תנאי:

ולא פירות פירוש פירות שאכל הבעל מנכסי מלוג לאחר שנשאת לשני ולא בלאות מה שבלה מנכסי צאן ברזל ואבד לגמרי אינו משלם לה תחתיו אבל בלאות שהן קיימין יש לה ונוטלתן כדגרסינן בכתובות בפרק אלמנה ניזונית היוצאת משום שם רע נוטלת מה שבפניה ויוצאה מסייעא ליה לרב הונא דאמר זינתה לא

הפסידה בלאותיה קיימין:

ירושלמי ^*כאן הל"א ע"ש כי חסר כאןולא פירות אמר רבי אבינא שאינה יכולה להוציא ממנו פירות שאכל הדא דתימא בשנטלה כתובה או מזונות משבא ראשון אבל אם נטלה עד שלא בא הראשון כמה דלא מפקא מיניה כך לא מפיק מינה:

(דף פט:) אמר ר' יצחק מניין שהפקר בית דין היה הפקר שנאמר (עזרא י׳:ח׳) וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל ^*צ"ל רכושו(אשר לו) ר' אלעזר אומר מהכא (יהושע י״ט:נ״א) אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל וגו' וכי מה ענין ראשים אצל אבות לומר לך מה אבות מנחילין לכל מי שירצו אף ראשים מנחילין לכל מי שירצו:

והולד ממזר מזה ומזה בשלמא משני הוי ממזר אלא מראשון אמאי אשתו היא וישראל מעליא הוא וקא שרינן בממזרת אמר שמואל אסור בממזרת וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן אסור בממזרת ואמאי קרו ליה ממזר לאסרו בבת ישראל (דף צ:) תניא א"ר אליעזר בן יעקב שמעתי שב"ד היו מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על הסוס בשבת בשני יוונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך ושוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לב"ד והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא מפני שהשעה צריכה לכך:

ולא זה וזה מטמאין לה כדכתיב (ויקרא כד) כי אם לשארו הקרוב ואמר מר שארו זו אשתו וכתיב (ויקרא כד) לא יטמא בעל יש בעל מיטמא ויש בעל אינו מיטמא הא כיצד מיטמא הוא לאשתו כשרה ואינו מיטמא לאשתו פסולה:

(דף צא.) ואין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה כתובה מאי עבידתא והאמרת לית לה כתובה אמר רב פפא כתובת בנין דיכרין מהו דתימא איהי דעבדא איסורא קנסוה רבנן לזרעה לא קנסו רבנן קמ"ל מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין אחיו של ראשון חולץ מדאורייתא ולא מיבם מדרבנן ואחיו של שני חולץ מדרבנן ולא מיבם לא מדאורייתא ולא מדרבנן:

מתני' (דף צב.) האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ואחר כך מת בנך ונשאת ואחר כך אמרו לה חילוף היו הדברים תצא והולד הראשון והאחרון