Rif Yevamot 31 רי״ף יבמות ל״א

פסק לא שרינא לאשת גיסו אגיסו מספיקא:

מתני' (דף צו.) אמרו לו מתה אשתך ונשא אחותה מאביה מתה ונשא אחותה מאמה מתה ונשא אחותה מאביה מתה ונשא אחותה מאמה מותר בראשונה ובשלישית ובחמישית ופוטרות צרותיהן ואסור בשניה וברביעית ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה מותר בשניה וברביעית ופוטרת צרותיהן ואסור בשלישית ובחמישית ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל על ידי אחים והאחים פוסלין על ידו אלא שהוא פוסל תחלה והאחים פוסלים תחלה וסוף כיצד בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו פוסל על ידי אחים באו עליה אחים או עשו בה מאמר או נתנו גט או חלצו פוסלים על ידו:

גמ' ולבסוף לא פסיל והא תאני רב זביד בר אושעיא העושה מאמר ביבמתו ואח"כ בא אחיו שהוא בן תשע שנים ויום אחד עליה פסלה אמרי ביאה פסיל ואפילו בסוף מאמר תחלה פסל ולבסוף לא פסל:

גרסינן בנדה (דף מה.) בפרק יוצא דופן בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו קנאה ואינו נותן גט עד שיגדיל ואקשינן ולכי גדיל כגט סגי ליה והתניא עשו ביאת בן תשע שנים כמאמר בגדול מה מאמר בגדול צריך גט למאמרו וחליצה לזיקתו אף ביאת בן תשע צריך גט לביאתו וחליצה לזיקתו ופרקינן הכי קאמר עד שיגדיל ויבעול ויתן גט:

מתני' (דף צו:) בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת נשא אשה ומת הרי זו פטורה:

גמ' תנינא להא דת"ר שוטה וקטן שנשאו נשים ומתו נשיהן פטורות מן החליצה ומן היבום:

סליק פירקא

(דף צז.) נושאין על האנוסה ועל המפותה והאונס והמפתה על הנשואה חייב נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו:

גמ' תנינא להא דתנו רבנן אנס אשה מותר לישא בתה נשא אשה אסור לישא בתה והא דתנן הנטען מן האשה אסור באמה ובבתה ובאחותה מדרבנן ומתני' דתנן נושאין לכתחילה לאחר מיתה תנא:

מנא הני מילי דמי שאנס אשה מותר לישא בתה דת"ר בכולן נאמרה שכיבה וכאן נאמרה קיחה (ויקרא כ׳:י״ד) ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה לומר לך דרך ליקוחין אסרה תורה רבא אמר אנס אשה מותר לישא בתה מהכא (ויקרא י״ח:י׳) ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן הא בת בנה דידה ובת בתה דידה גלי וכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה וגו' הא כיצד כאן באונסין וכאן בנשואין איפוך אנא עריות שאר כתיב בהו בנשואין איכא שאר באונסין ליכא שאר:

מתני' (דף צז:) הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מיבמין ואפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן השפחה שנשתחררו בניה עמה:

גמ' בני יודן אמתא אישתחררו שרא להו רב אחא בר יעקב למינסב נשי דהדדי אמר ליה רבא והא רב ששת אסר א"ל הוא אסר ואנא שרינא מן האב ולא מן האם כולי עלמא לא פליגי דשרי מן האם ולא מן האב כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי בתר אבא שדינן ליה דהא בני פלניא קרו ליה ומאן דאסר קרו ליה נמי בני פלניתא וא"ד פליג רב אחא בר יעקב אפילו באחים מן האם